(אגרת הקדש המשך פרק יט)
בתורה שתי בחינות:
בתורה ניתן להבחין, ב"טעמי המצוות שלא נתגלו, שהם למעלה מהשכל וההבנה", הנמשכים מבחינת "הפנים" (והפנימיות) שבחכמה עילאה. והמשולבים (בבחינת התורה השניה) בענינים שירדו להבנת האדם, כטעמי המצוות שהתגלו, סיפורי התנ"ך ו"חכמת אלוקות ברוך הוא המלובשת בתרי"ג מצוות התורה" שגילוים הוא מבחינת האחוריים שבחכמה העילאה.
...
ה"פנים" וה"אחוריים" שבחכמה העליונה:
בחינת ה"פנים" שבחכמה, היא הבחינה העליונה שבספירה, שבה "היא מיוחדת במאצילה אין סוף ברוך הוא בתכלית היחוד" - וכשם שהמאציל הוא "אין סוף" ובלי גבול, כך גם החכמה המיוחדת בו היא בבחינת "בלי גבול".
ואילו בחינת האחוריים שבחכמה, היא הבחינה החיצונית והתחתונה שבספירה, שמאירה ומתפשטת למטה בתחתונים "שהם בעלי גבול ותכלית" - אור זה הוא כבר מוגבל, כי אחרת איך יתלבש במקבלים, בפנימיותם.
...
נקראת "אחוריים" ו"בחינת עשיה שבאצילות":
באדם למשל, כל ענין רצוני שבו, יבוא לידי ביטוי בפועל, (לא בבת אחת, אלא) בירידת הרצון מעצם הנפש בשלבים, כשהרצון יורד אל השכל והמידות, אל המחשבה והדבור, ועד שהוא מגיע את המעשה.
כדי לצין, שגם המשכת החכמה מבחינת האחוריים שבאצילות למטה עד התלבשותה בדברים הגשמיים שבעשיה, נעשית בשלבים (שהם כדוגמת גילוי הרצון של האדם), נקראים האחוריים שבחכמה שבאצילות גם "בחינת עשיה שבאצילות".
...
זכה משה שהתורה תנתן על ידו:
לאחר המבואר בהרחבה, ש"בחינת חכמת אלוקות ברוך הוא המלובשת בתרי"ג מצוות התורה (המצוות הגשמיות כפי שהן לפנינו) נקראת בחינת אחוריים דחכמה". מביע רבנו את מסקנתו ש"לכן, משה רבנו (שהיה איתנו כאן בעולם הזה) שהשיג (בנבואתו) עד אחוריים דחכמה, זכה שתנתן על ידי התורה שהיא נובלות החכמה שלמעלה" - "נובלות" הנשפלים מטה מבחינת ה"אחוריים דחכמה", ומתלבשים בתורה הגשמית שלנו.
וכמבואר בחסידות, בחינת ה"נובלות" הללו היא אור ושפע הנמשך למטה מאור החכמה כדי "לברר בירורים" ולהפוך את החושך שבעולם הזה הגשמי לאור.
...
עיקר התורה הוא קיום המצוות המעשיות:
כדי שלא נחשוב שאת עיקר מעלת התורה יש לראות בכך, שבה נתגלית (נובלות) החכמה של מעלה. מוסיף רבנו ומדגיש, שעיקרה ותכליתה של התורה הוא קיום המצוות המעשיות בפועל ממש, הן של המצוות המוגדרות כ"לא תעשה" והן של המצוות המוגדרות כ"מצוות עשה" - וכמשמעות הפשוטה של הענינים הבאים:
א. הפסוק "היום לעשותם".
ב. המאמר "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה".
ג. ההתיחסות למי שלומד שלא על מנת לעשות, שאמרו עליו ש"נוח לו שנהפכה שליתו" (ולא היה נברא).
ד. מה שאמר האריז"ל, שכל אדם, לשלמותו צריך לקיים את כל מצוות התורה (ולהשגת שלמות זו, תתגלגל נשמתו לעולם הזה אפילו נספר פעמים).
...
חבר נכבד:
*מומלץ לשלב את התניא היומי בדברי התורה הנאמרים בשלחן החג.
שנה טובה וכוח"ט.
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. ולעילוי נשמת אמה, חמותי מרת פרידה לוין ע"ה נפטרה ג' שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.