מאת הרב שעי' לינדנר שליט"א
השנה הקרובה ה'תשפ"א היא נדירה ביותר בהתרחשויותיה.
אתן הקדמה קצרה:
יש בסך הכל 14 דרכים שונות כיצד לקבוע את לוח השנה היהודי השנתי. 7 מהן לשנים רגילות, ו -7 מהן לשנים מעוברות, = 14 בסך הכל.
לכל אחת מ -14 הדרכים הללו יש קוד בן 3 אותיות. על ידי ידיעת קוד זה, ניתן להבין את קביעות השנה כולה; ניתן לדעת בדיוק באיזה יום בשבוע יחול כל יום טוב, מתי יהיה ראש חודש, בין אם זו שנה מעוברת ובין אם לא, וגם איזו פרשה תהיה בכל שבוע וכו 'וכו'.
הקוד לשנה הקרובה הוא זח"א.
אני לא אאמץ את כולם בהסבר מהי המשמעות של הקוד הזה, אבל די אם אומר שהוא ללא ספק הנדיר ביותר מבין כל 14 האפשרויות.
וההוכחה לכך שכן הפעם האחרונה שזה קרה היה לפני 20 שנה והפעם לפני כן היתה לפני 44 שנה.
אפרט כאן כמה מהתופעות הנדירות שנשמע עליהן בשנה הקרובה:
מספר 1
את תפילת ותודיענו נקרא
5 פעמים בשנה אחת,
וכמו כן במהלך השנה נכין קידוש והבדלה ביחד, בסך הכל חמש פעמים (בחו"ל):
1 - ליל שני של ראש השנה
2 - ליל שני של סוכות
3 - ליל שמחת תורה
4 - ליל סדר ראשון של פסח
5 - ליל אחרון של פסח
# 2
אין 'שבת - חול המועד' כלל.
אלו חדשות טובות לילדים: אין 'שבת - חול המועד' השנה, לא בסוכות ולא בפסח. זאת אומרת שיהא יותר זמן לבקר בגן החיות, לשחק במכוניות החבוטות או לצאת לכל סיבוב של טיול.
# 3
שבת פרשת מקץ אינו שבת חנוכה:
השנה זה המופע הנדיר שבו חג ה 'חנוכה' מתחיל ביום שישי - מה שאומר ששבת 'פרשת מקץ' לא תחול בחנוכה - וממילא קריאת ההפטרה תהא זו של 'פרשת מקץ', אשר ברוב השנים כמעט ולא קוראים אותה בציבור, שכן ההפטרה של 'שבת חנוכה' גוברת עליה. . אבל השנה, זה יהא יוצא מן הכלל.
ואם תהיתם פעם מדוע 'הפטרת מקץ' בכלל מודפסת בחומשים שלנו הלא מעולם היא לא נאמרת? - אזי התשובה היא שהיא מודפסת שם במיוחד לשנה כזו!
זוכרים את חכמת 'שלמה המלך' אשר הורה לחתוך את התינוק לחצי כדי לקבוע מי האם האמיתית? זה הסיפור המופיע ב'הפטרת מקץ' שלא יצא לנו לקרוא (בציבור), זה 20 שנה ...
# 4
עשרה בטבת שחל בערב שבת:
אם חלילה הגאולה תתמהמה אזי הצום היחיד שיכול להתרחש ביום שישי הוא 'עשרה בטבת'. אי אפשר להקדים או לדחות את הצום הזה למועד מאוחר יותר כפי שצומות אחרים נדחים, מכיוון שהפסוק מתייחס לעשרה בטבת בתואר "בעצם היום הזה..." שחז"ל מפרשים כמשמעותו שצום זה חייב להיות ביום העשירי בטבת ולא משנה באיזה יום בשבוע זה חל, זה גורם למופע הנדיר של צום עד הקידוש ממש.
כל זה כאשר כולם יכינו את השבת בשעה מוקדמת - (שכן כידוע חודש טבת הוא אמצע החורף ...)
# 5
'שבת זכור' שחל בפרשת תרומה:
בשנה רגילה - שאיננה 'שנה מעוברת', שבת 'פרשת תצוה' היא תמיד 'שבת זכור' - למעט שנה כקביעות השנה הבאה - זח"א, שבה תחול 'פרשת זכור' בפרשת תרומה במקום בפרשת תצוה.
אמנם אין לכך השלכות מעשיות, אך בכל זאת מדובר במופע מאד נדיר.
# 6
פורים שחל בערב שבת:
אם פורים כל שנה לא מספיק קדחתני, כעת יהיה לנו המופע הנדיר של פורים ביום שישי - וכן, זה עדיין לפני שהשעון מועבר - אז כדאי להיות מוכנים להדליק נרות שבת בשעה 5:00 - עדיף להתחיל את היום עם שחר הבוקר, כדי להספיק בשישי קצר זה את (כל מצוות החג) לקרוא את המגילה, לשלוח את המנות (ולתת מתנות לאביונים), לאכול סעודת פורים, ואף להצליח להשתכר (קצת), בתוספת ריצה מסביב לכל המורים והמשפחה ... אם הראש שלך כבר מתחיל להסתובב - יש לך אפשרות - קנה כרטיס לארץ ישראל ... אם אתה בארץ ישראל - אז זה סיפור אחר - כפי שנסביר:
# 7
פורים המשולש:
אם אי פעם תכננתם לנסוע לארץ ישראל לפורים - זו השנה לנסוע. למה? מכיוון שכיוון שפורים בירושלים תמיד יום אחרי פורים הרגיל, ביום שאנו קוראים לו שושן פורים - לכן כשפורים שלנו חל ביום שישי - אזי שושן פורים / פורים דירושלים יחול בשבת - מה שמביא לתופעה המכונה פורים המשולש וכדלקמן:
בדיוק כמו שיש לנו עכשיו ראש השנה בשבתות, ועל דרך זה גם סוכות בשבתות, שאז בשופר לא תוקעים והלולב לא מיטלטל - כהסבר הנימוק לכך בגמרא, - אותו נימוק חל גם בפורים כשחל בשבת - והמגילה איננה נקראת בו ביום. ומה שקורה אז הוא - שפורים במקום להיות יום אחד - מחולק ל 3 ימים!
ואיך זה מתחלק? -
אז ככה זה:
6 המצוות של פורים מחולקות לשלושה ימים:
ב'יום שישי' - קוראים את המגילה ונותנים את ה מתנות לאביונים.
את אמירת 'על הניסים' וקריאת "ויבא עמלק..."
נקרא 'ביום שבת',
ואילו 'ביום ראשון,' נערוך את 'סעודת פורים' ונשלח מנות.
'ירושלים' היא ללא ספק המקום להיות בו בשנה כזאת! ...
# 8
ערב פסח שחל להיות בשבת...
היום טוב בעל ההשלכות ההלכתיות ביותר הוא תופעת ערב פסח המתרחשת כעת בשבת. להלן כמה היבטים של פסח אשר יהיו שונים כעת מכל שנה:
בדיקת חמץ
לא יכולה להיות בלילה שלפני פסח כרגיל מכיוון שזה שבת, אז זה חייב להיות ביום חמישי בערב שלפניו.
שריפת חמץ:
ברור שהוא לא יכול להיות ביום של ערב פסח, והוא חייב להיות (יום מוקדם יותר -) ביום שישי בבוקר. אבל לא נאמר בעת השריפה "כל חמירא..." ושום חמץ לא נבטל. למה? מכיוון שבכל השנים - לאחר השריפה, אכן אין כבר חמץ, אולם השנה, לא זו בלבד שחמץ מותר לאחר מכן - אלא למעשה חובה לאכול חמץ לאחר מכן. למה? כי בשבת חייבים לאכול גם בלילה וגם ביום קצת חלה. ואי אפשר להחליף את החלה במצה, מכיוון שאסור לאכול את המצה בערב פסח. אבל איך אוכלים את החלה? זה קצת מסובך ...!
ב'שבת - ערב פסח' בבוקר
כולם חייבים להתפלל שחרית עם שחר, כדי להספיק לאכול את החלה לפני סוף זמן אכילת חמץ בשעה 10:00 בבוקר.
כל חמץ שנשאר לאחר מכן יש לשטוף במהירות בשירותים לפני סוף זמן ביטול חמץ שהוא בסביבות שעה 11:00 מכיוון שהבערה אינה אפשרית בשבתות, ורק לאחר מכן נאמר כל חמירא, (ונבטל את החמץ).
מי שרוצה לאכול סעודה שלישית אחר כך, אינו יכול לאכול לא חלה ולא מצה, ועליו לאכול מאכלים אחרים במקום.
# 9
סדר ליל פסח במוצאי שבת:
בשבת אסור לעשות הכנות כלשהן לסדר, עד לזמן מוצאי שבת - מלבד לנמנם טוב ...
תכלה שנה וקללותיה!
תחל שנה וברכותיה!
חיים שאולזון מעיר:
חבל ששכחו כאן לציין כי זה רק בשנה חסרה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.