כי לא תשכח מפי זרעו - הלימוד היומי בזוהר הקדוש לק"ק "שובה ישראל"

כי לא תשכח מפי זרעו - הלימוד היומי בזוהר הקדוש לק"ק "שובה ישראל"

תקוני הזוהר - דף ט.
וְאוּף הָכִי צָרִיךְ לְאַעֲבָרָא לֵיהּ מִשְּׁמַיָּא וְאַרְעָא, כְּגַוְונָא דְאַעַבְרֵיהּ מִשִּׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, וְאוּף הָכִי צָרִיךְ לְאַעֲבָרָא לֵיהּ וּלְבַת זוּגֵיהּ מִתְּרֵין כָּרְסַיָּין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה יז יב) כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן, דְּתַמָּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּתְרֵין כָּרְסַיָּין, וְתַמָּן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ כְּשִׁמְשָׁא (דף ט ע''א) וְסִיהֲרָא, וְעַל שְׁמַיְיהוּ אִתְקְרֵי כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן יהו''ה אֱלֹהִי''ם (תהלים פד יב), וּבְהַהוּא זִמְנָא יִתְקַיֵּים בֵּיהּ, לֹא יָבֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף (ישעיה ס כ).

וְהָכִי צָרִיךְ לְאַעֲבָרָא לֵיהּ מִשְּׂמָאלָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהִי גְבוּרָה, דְמִתַּמָּן מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה (ירמיה יד א), וְתַמָּן יֵיתֵי לְמִתְּבַע חוֹבִין, מֵאִלֵּין דְּאִתְּמַר בְּהוֹן בָּנִים אַתֶּם לַיהו''ה אֱלֹהֵיכֶם (דברים יד א).

מִתַּמָּן וְאֵילֵךְ אִנּוּן שָׂרִים, וַעֲבָדִים, מִסִּטְרָא דְחֵיוָון דְּכָרְסַיָּא שָׂרִים וּמְמַנָּן, מִסִּטְרָא דְכֹכְבַיָּא דְנָהֲרִין בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא עֲבָדִין, וְהַאי אִיהוּ אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים, וְהַאי אִיהוּ דְצָרִיךְ לְאַנָּפָא לֵיהּ חַרְבָּא לְשִׁית סִטְרִין, דְּאִנּוּן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, כִּסֵּא דִין וְכִסֵּא רַחֲמִים, לְאַעֲבָרָא סמא''ל וְנָחָ''שׁ מִנַּיְהוּ, דְּמִסִּטְרָא דִלְהוֹן שַׁלִּיט סמא''ל וּבַת זוּגוֹ.

וְצָרִיךְ לְקַשְׁרָא לֵיהּ בִּרְצוּעִין דִתְּפִלִּין, תְּרֵין בִּתְרֵין קַרְנוֹי, וְחַד בִּדְרוֹעָא, וּלְבָתַר יִשְׁחוֹט לֵיהּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, בְּגִין דְּלָא יִתְקַרֵיב לְסִטְרָא דִגְבוּרָה, אֲבָל מִסִּטְרָא דִסְפִירָן וַהֲוַויּוֹת דִּלְהוֹן, אִתְּמַר לֹא יְגוּרְךָ רָע (תהלים ה ה), וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת (במדבר א נב).

וְעוֹד ה' דְּיַד כֵּהָה, דְאִיהִי יוֹנָה קַדִּישָׁא, מְצַפְצְפָאן לָהּ בְּנָהָא בְּכַמָּה צִפְצוּפִין דִּזְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת וְהוֹדָאוֹת, עַד דְּנָחֲתִין לָהּ לְגַבַּיְיהוּ, הָא נָחֲתִין לָהּ לְגַבַּיְיהוּ קָשְׁרִין לָהּ בִּרְצוּעָה, דְאִיהִי ו' שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא, וְהַיְינוּ רָזָא וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה (שמות יג ט), קִשּׁוּרָא דְתַרְוַיְיהוּ דָא י', וְדָא יִחוּד, וּבְגִין דָּא בְּקִשּׁוּרָא דְתַרְוַיְיהוּ, מָאן דְּשָׂח שִׂיחָה בֵּינַיְיהוּ, דְּאִיהִי שִׂיחַת חוּלִין, עֲבֵירָה הִיא בְּיָדוֹ, דְּעָבַד בָּהּ פִּרוּדָא בֵּין ו''ה דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא וּמַלְכוּתֵיהּ.

תְּפִלִּין דְּרֵישֵׁיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ ו', אִיהִי ה' עִלָּאָה, אִימָּא עִלָּאָה, עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, עֲלָהּ אִתְּמַר פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ (יחזקאל כד יז), אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ, וְהַאי אִיהוּ רָזָא הֲוַיָּ''ה, דְאִתְּמַר בֵּיהּ הִנֵּה יַד יהו''ה הוֹיָ''ה וכו' (שמות ט ג), וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מָארֵי דְתַלְמוּדָא יְרוּשַׁלְמִי, הֲוַיּוֹת בְּאֶמְצַע.

יַד יהו''ה מִימִינָא, דְאִתְּמַר בָּהּ וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה (שם יד לא) מִסִּטְרָא דְחֶסֶד, יָד רָמָה מִסִּטְרָא דְתִפְאֶרֶת, דְּאִתְּמַר בָּהּ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יוֹצְאִים בְּיָד רָמָה, יָד חֲזָקָה בְּאֶמְצָעִיתָא דְאִיהִי יַד יהו''ה הוֹיָ''ה, לְמֶהֱוִי רַחֲמֵי מִכָּל סִטְרָא, דִּינָא כָּבוּשׁ בְּאֶמְצָעִיתָא, יָד רָמָה עֲלָהּ אִתְּמַר וְהָיָ''ה יהו''ה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ (זכרי, יד ט), וּתְלַת זִמְנִין י''ד אִנּוּן מ''ב אַזְכָּרוֹת דִּתְּפִלִּין דְּיָד וּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא.

י''ד שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי הַיָּד הַגְּדוֹלָה מִימִינָא דְחֶסֶד, דְּתַמָּן חָכְמָה, יָד הַחֲזָקָה מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה, דְתַמָּן בִּינָה, יָד רָמָה מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, מְעוּטָּר בְּכֶתֶר עַל רֵישֵׁיהּ, תְּפִלֵּי דְמָארֵי עָלְמָא.

שִׁין שֶׁל תְּפִלִּין הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, ש דִתְלַת רָאשִׁין, שי דְאַרְבַּע רָאשִׁין, לָקֳבֵל שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאוּיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ (אסתר ב ט), וְאִינוּן בַּשַּׁחַר שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ, וּבָעִִרֶב שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וּשְׁתַּיִם לְאַחֲרֶיהָ, וְלָקֳבֵל אִלֵּין שִׁבְעָה, אִית שִׁבְעָה רוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת.

וְתִפְאֶרֶת אִיהוּ כָּבוּשׁ בְּאָת יוּ''ד, עִם ה' תַּתָּאָה, וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ, וְאִיהוּ חָבוּשׁ עִם אָת י' מִסִּטְרָא דְה' עִלָּאָה, וּבְגִין דָּא אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין, דְּאִיהוּ בְגָלוּת עִם יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סג ט) בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר בְּו', לֹא צָר בְּא', בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִיהוּ עִם יִשְׂרָאֵל לֹא צָר וַדַּאי, וְלֵית צָר אֶלָּא יֵצֶר הָרָע, דְּהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת (במדבר א נב).