חתמו על השלום למען המחלוקת?

לא עברו 48 שעות מאז שהאדמו"ר מגור חתם על הקריאה לשלום והנה כבר מחלוקת, ובעיתון שנושא את חותמו, דבר לא נעשה שם בלי רשותו. 'מפעל הש"ס' בתמימותם שלחו מודעה, שם היתה תמונה שנראה שם הגאון רבי שאול אלתר, ומיהרו למחוק את תמונתו שחלילה לא יראו אותו ב'המודיע', טפשות כפולה ומכופלת, מפני שאם לא רצו שיראו אותו, דוקא בגלל המחיקה כולם ראו, אם היו מאפשרים לזה לעבור היו מרוויחים רווח כפול, גם לא היו שמים לב אליו, הוא היה שם בצד בקושי ראו אותו, וגם היו אומרים הנה הרבי מגור הוא זה הרוצה שלום וההוכחה הוא לא מחק את התמונה

קרה השבוע משהו שמחייב מחשבה עמוקה האם אפשר עוד להתייחס לחתימות רבנים, האם יש להם ערך, והאם אינם פוגעים קשות בחינוך הכלל ציבורי, הציבור אינו מטומטם ושואל שאלות קשות, הוא מבקש להבין, חותמים על קריאה לשלום ותוך כדי הקריאה עושים להרבות מחלוקת?

מה שמפליא, בסיבוב הראשון הרבי מגור לא רצה לחתום, לא הותירו אותו בחוץ, הוא נתבקש יחד עם כולם ולא רצה, כאשר קלט והבין כי הקריאה יצאה בלעדיו, הגיע למסקנה שזה נראה לא טוב, והוסיף את חתימתו, אבל האם הוא התכוון לכך? יכול הרבי מגור לציין צעד אחד מצידו למען השלום? האם חתימה על קריאה היא המקסימום שהוא יכול לעשות, וכאשר זה מגיע לביצוע כאן אין לו כל כוונה לכך?

אולי עדיף היה שלא יחתום כלל, הוא היה נראה יותר אמיתי, במעשה שעשה הוא גילם את הצביעות כאשר זעק 'שלום' ועשה את ההיפך מכך, הירבה מחלוקת

איני יודע מי הם אלו שיעצו לו איך לטפל בסוגיה הזו, אבל מה שבטוח, כי עצות חכמות לא נתנו לו, מפני שלא עושים צעד כזה ב'המודיע' כפי שעשו מיד אחרי חתימה על קריאה כזו, נותנים לפחות איזה פסק זמן שיוכלו לטעון שניסו ולהאשים את הצד האחר שהם לא רצו. כאן לא היה זמן אפילו לטענה כזו, מפני שזה קרה מיד עוד בטרם ראו צעד מן הרבי מגור לשלום

חיים שאולזון