ועדת הרבנים מאזינים לכם

הוועדה שמפקחת על הסלולרי ה"כשר" רוצה להאזין לשיחות של המשתמשים
ועדת הרבנים דרשה גישה מלאה לשירותי תוכן בטלפונים, כולל האזנה לקבוצות שיח סגורות ■ המשטרה חוקרת תלונה שלפיה נציגי הוועדה מצליחים להיכנס גם לשירותי תוכן הסגורים בפניה באמצעות התחזות למספרי טלפון אחרים
נתי טוקר

האם ועדת הרבנים, הגוף השולט בתקשורת במגזר החרדי, מקבלת הרשאה לצותת להודעות אישיות של מנויי טלפונים כשרים החסומים לאינטרנט במגזר? ל–TheMarker נודע כי הוועדה דרשה כי תתאפשר לה גישה מלאה לשירותי תוכן בטלפונים הכשרים, כולל האזנה לקבוצות שיח סגורות בשירות המכונה "וואטאספ קולי", ובמקרים מסוימים היא אכן מבצעת האזנות לשירותים קוליים כאלה ללא ידיעת המשתמשים. במקביל, משטרת ישראל חוקרת תלונה בה נטען שנציגי הוועדה מצליחים להיכנס גם לשירותי תוכן הסגורים בפניה באמצעות זיוף והתחזות למספרי טלפון אחרים.

ועדת הרבנים לענייני תקשורת היא הגוף ששולט בתחום התקשורת במגזר החרדי. הוועדה מעניקה כשרות לא רק למכשירי סלולר החסומים לאינטרנט ולשירותים נוספים, אלא היא שולטת בלעדית גם בקומות הכשרות של כל חברות הסלולר. הקומות הכשרות הן סדרה של מספרי טלפון בעלי קידומת זהה המשויכים למסלולים הכשרים. במספרים אלה יש לוועדת הרבנים הרשאה לבצע חסימה של שירותי תוכן שלגביהם מחליטה הוועדה כי אינם ראויים למגזר החרדי. כל חברות התקשורת פועלות בשיתוף פעולה עם ועדת הרבנים ומעניקות לנציג הוועדה יכולת טכנית לבצע את החסימה ללא כל פיקוח.
תחקיר TheMarker מיולי 2019 הציג את המנגנון הבעייתי שבו נציג אחד בוועדה חוסם באופן שרירותי, וללא כל נימוק מאות ואלפי מספרי טלפון, לעתים גם של שירותים תמימים — למשל מידע לחולי סוכרת או על מזג אוויר. המנגנון הבעייתי הזה גרר ביקורת והתפטרות של חלק מהרבנים שעמדו בראשות ועדת הרבנים, אך למרות זאת הוועדה ממשיכה להתנהל ללא פיקוח. -

נגד הוועדה מתנהל הליך משפטי מטעם חברת שירותי תוכן חרדית, ימות המשיח, בטענה כי היא פועלת ללא סמכות ותוך פגיעה בהם — טענות המוכחשות על ידי הוועדה, שלטענתה הציבור החרדי תומך ומעניק לה גיבוי מלא לביצוע החסימות. גם משרד התקשורת החל באחרונה לבחון את מדיניות החסימות הסיטוניות של הוועדה. אלא שכעת מתברר כי ייתכן שהוועדה הלכה כמה צעדים קדימה בדרישה לסמכויות הפיקוח שבידיה, וחלק מפעולות הוועדה עשויות להיעשות תוך חשש להאזנות סתר לכאורה.

שירות תוכן קולי

מסלולי הטלפון במגזר החרדי אינם מאפשרים גלישה באינטרנט ושימוש באפליקציית וואטסאפ לצורך הקמת קבוצות דיון. יזמים במגזר החרדי הקימו חברות IVR (מענה קולי אינטראקטיבי) ומציעים שירות תוכן קולי המאפשר קבוצות דיון או עדכונים באמצעות מערך הקרוי "וואטסאפ קולי" — קו התוכן מתופעל על ידי מנהל שמקליט הודעות והתוכן ניתן להאזנה על ידי כל חברי הקבוצה.

השירות הפך לפופולרי במגזר החרדי בעיקר לצורך הקמת קבוצות דמויות וואטסאפ משפחתיות, ארגונים שונים, מקומות עבודה או מוסדות חינוך — וזאת לצורך עדכונים או דיונים שונים. קבוצות הוואטסאפ פועלות בשני מודלים — קבוצה פתוחה שכל משתמש יכול לחייג ולהאזין לתוכן שקיים בה, ומנגד קבוצה סגורה שבה רק משתמשים מסוימים המזוהים במערכת יכולים להאזין להודעות במודל הקרוי "רשימה לבנה".

כיום פועלות שתי חברות מרכזיות שמעניקות שירות מעין זה במגזר החרדי: קול כשר וטלביפ (קרויס תקשורת). במקביל, חברת ימות המשיח נאבקת מול הוועדה בניסיון לקבל אישור להפעיל שירות דומה בכשרות — ללא הצלחה.

במהלך המגעים בין החברה לבין ועדת הרבנים הציבה הוועדה דרישה מחברת ימות המשיח: העברת מספר טלפון שיהיה פתוח לכל המערכות ולכל קווי התוכן כולל לקבוצות הסגורות. במסמך התחייבות שעליו התבקשה ימות המשיח לחתום נכתב: "לצורך פיקוח ובקרה, הוועדה או מי מטעמה תקבל גישה ואפשרות להאזין לכל התוכן הקיים בכל הקווים בקומה הנ"ל. הגישה תהיה ממספרי טלפון מסוימים שימסרו על ידי הוועדה… בצירוף סיסמה אחידה לכל המערכות".

עברו לתצוגת גלריה
כשר
ועדת הרבנים לענייני תקשורת שולטת בלעדית בקומות הכשרות של כל חברות הסלולרצילום: עופר וקנין
מבדיקת TheMarker עולה כי לוועדה יש לכאורה אפשרות לבצע בדיקות דומות בחברות המתחרות הזוכות לכשרותה. כך, נציג שירות הלקוחות של חברת קו כשר הודה בשיחה עם לקוח מדומה כי "בגדול יש לוועדת הרבנים גישה". לדבריו, "תיאורטית יש להם (לנציגי ועדת הרבנים, נ"ט) גישה, אבל זה בכלל לא רלוונטי… לא נראה לי שזה מעניין אותם. גם אנחנו (ספקי השירות, נ"ט) תיאורטית יכולים להאזין לכל השיחות שלכם. אם זה באמת יהיה דברים מעניינים אני יכול להאזין… אני צוחק". מאוחר יותר, לאחר ניסיון לברר פרטים נוספים, ניסה נציג שירות הלקוחות לחזור בו ולטעון שאין גישה כזו.



בוועדת הרבנים הכחישו כי יש בידם אפשרות תיאורטית בלתי־מוגבלת להאזין לשיחות בחברות הכשרות. ואולם בוועדה הודו כי הם פועלים במנגנון המלשינון — אם מתקבל מידע כי קו מסוים שקיבל כשרות מכיל בפועל גם תוכן שאינו כשר, נציג הוועדה אכן יכול להאזין לקו ובהתאם לקבל החלטה האם לחסום אותו.

נציג של טלביפ הסביר ללקוח כי אכן השירות פועל במנגנון המלשינון: "אם מישהו מתלונן על המספר שזה חדשות… הם יכולים להתקשר להאזין ולבקש מאתנו לנתק את הקו… אין להם שום עניין להאזין ואין להם גישה".

משתמשים מהמגזר החרדי אינם מודעים לאפשרות של נציגי ועדת הרבנים להאזין לשיחות. בטופס החתימה של החברות על הצטרפות לשירות נאמר כי הקו פועל בכפוף להוראות ועדת הרבנים, אך לא מצוין במפורש כי לוועדה יש גם יכולת להאזין לקו התוכן.

לטענת מקורות בוועדה, הבדיקה נדרשת רק בחברת ימות המשיח שמפעילה גם מערכת שירותי תוכן שאינו בכשרות הוועדה, ואילו בחברות האחרות לא נעשות בדיקות כאלה מאחר והחברות האלה אינן משלבות כלל שירותי תוכן שנאסרו על ידי הרבנים. עוד טוענים בוועדה כי בכל מקרה לא מדובר בהאזנת סתר לשיחות של צד ג', מאחר והתוכן המועלה על גבי השירות כולל הודעות מוקלטות שהבעלות המשפטית עליהם היא של חברות ה–IVR ולא של המקליט. טענה זו מעניינית מבחינה משפטית, אך מבחינה מהותית הוועדה דורשת את האפשרות להאזין ללא ידיעת הצדדים לשיחה.

מגיפת הקורונה הציפה מחדש את הפעילות הבעייתית של ועדת הרבנים בחסימת השיחות. בוועדה החליטו, למשל, לחסום אלפי מספרים שבהם עשו שימוש בתי ספר כדי לשמור על קשר עם התלמידים, ורק לאחר התערבות משרד התקשורת נפתחו הקווים מחדש.

התלונות של ימות המשיח נגד הוועדה נחקרות כיום במשטרה. ימות המשיח הגישו תלונה שלפיה מבוצעות שיחות לקווי תוכן שלהם תוך זיוף והתחזות. מדובר על קווי תוכן של ימות המשיח הסגורים רק למשתמשים מסוימים. למרות זאת, בימות המשיח גילו לטענתם כי נעשות גישות לקווי תוכן כאלה ממספרים אחרים תוך התחזות למספר המורשה להיכנס. בימות המשיח טענו כי ייתכן שאלה נציגי הוועדה המעוניינים לבדוק את קווי התוכן שלהם כדי לבצע חסימות.

מוועדת הרבנים נמסר: "בעלי חברות כלכליות אינטרסנטיים מפעילים קווי תוכן פסולים הפועלים נגד הוראות הרבנים ופוגעים בציבור. אותם בעלי חברות לא בוחלים בשום אמצעי ומפרסמים מידע מכפיש נגד ועדת הרבנים וגדולי ישראל המנחים את דרכה.

"הוועדה פועלת אך ורק באופן חוקי ותקני. החוק אינו מגן על אותם גורמים שחודרים לחיי הפרט בהטרדה אובססיבית של 'צינתוקים' וחיבור לתכנים שאינם רצויים. חברה שמועדת לפגיעה בצרכנים נדרשת לעמוד בסף כשרות ופיקוח גבוה, וכגורם מפקח חובה להעמיד פיקוח מקסימלי בהתאם לכל חוק ודין". מהחברות טלביפ וקול כשר לא נמסרה תגובה.

חשש להתיישנות

רשם העמותות פירסם במארס 2019 דו"ח חמור נגד העמותה המפעילה את מערך הכשרות של ועדת הרבנים. בדו"ח התגלו שורת ממצאים על העברה לכאורה של רכוש העמותה לידיים פרטיות, גרסאות סותרות וחששות שלפיהם אנשים פרטיים מרוויחים על גב פעילות העמותה באמצעות בלעדיות על מכירת מכשירים בכשרות הוועדה.

רשם העמותות אף איים לפרק את העמותה. אלא שמאז רשם העמותות לא ביצע כל פעולה בעניין. אם אכן הרשם לא יפעל בעניין, ייתכן כי תחול התיישנות על המעשים שבוצעו בעמותה ולא יהיה דרך חזרה לתיקון פעולות כמו העברת נכסים לגורמים פרטיים, מאחר שרוב הפעולות הבעייתיות שנעשו בעמותה נעשו ב–2006–2007 והבדיקה בעניין החלה רק ב–2014. רשם העמותות ברשות התאגידים מסר בתגובה: "בעקבות פגישה שהתקיימה עם העמותה והוגשו בה חומרים נוספים מצדה, טרם הסתיים הטיפול בעניינה".