לימוד שאינו לשמה:
בלימוד התורה שאינו "לשמה", ניתן להבחין בשני מצבים כלליים:
א. המצב הקל, שבעבודתו פשוט חסרה הכונה הרצויה שהיא "לשמה".
ב. מצב חמור יותר, כשעבודתו היא "שלא לשמה ממש" - כשבעבודתו משולבת כונה בלתי רצויה, כדוגמת לימוד התורה וקיום המצוות כשהם "לשום איזו פניה חס ושלום".
ורבנו מבהיר, שהנאמר בתיקוני הזהר אודות העבודה "שלא פרחא לעילא" (= שאינה מתעלה למעלה), אמור, לא רק על מי שעבודתו היא "שלא לשמה ממש". אלא גם על מי שלא שילב בעבודתו את ה"לשמה", כדוגמת העובד את בוראו מתוך רגילות כ"מצות אנשים מלומדה".
...
כטובה הנעשית לחבר:
רבנו מוסיף, שענין ה"לשמה" דומה לאדם שבא למלא את רצון חברו.
שכן, כשם שבבני אדם, לא מקובל שמישהו יעשה דבר לחברו כדי למלא את רצונו, אלא אם כן הוא אוהב אותו או שהוא ירא ממנו.
כך גם העשיה "לשמו יתברך באמת", עשיה שבה הוא מעונין רק "למלא את רצונו יתברך בלבד". אינה אפשרית ללא אהבת ה' ויראתו, השכליים, או לכל הפחות הטבעיים (כשמביאם לידי גילוי "במוחו ומחשבתו ותעלומות לבו, על כל פנים").
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך.
בתודה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם, הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. ולעילוי נשמת אמה, חמותי מרת פרידה לוין ע"ה נפטרה ג' שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.