כידוע, שלא את הכל מותר לאדם לעשות כדי להציל את חייו.
למשל, אם יאמרו לאדם שאת חייו יוכל להציל, רק אם יעבור על אחת מהעבירות "גילוי עריות" "שפיכות דמים" ו"עבודה זרה". מצוה עליו התורה שיהרג ולא יעבור" - שלא יכשל בעבירות אלו, גם אם ישלם על כך בחייו.
אולם, מלבד שלשת העבירות הללו, הרי שלמען הצלת נפשות דוחים את הכל - עד כדי כך, שהזריז לחלל שבת בשביל הצלת נפשות, הרי זה משובח.
ונצין, שמה שפיקוח נפש דוחה את שאר העבירות (שאינן נכללות ב"עבודה זרה" "גילוי עריות" ו"שפיכות דמים"), הרי שזה בין בהצלת עצמו ובין בהצלת חברו - למען הצלת עצמו, מותר לחולה המסוכן לאכול לרפואתו מאכלים שאינם כשרים. ואם הצלת חברו מותנית בעשית מלאכה האסורה בשבת, מותר לכל אחד לעשותם.
ונדגיש, שהדין האמור בפיקוח נפש (גם בספק סכנה) שהוא דוחה את שאר העבירות, הוא חיוב גמור ואין האדם רשאי להחמיר על עצמו כלל (לומר, אני אינני עושה את הדבר האסור בשביל הצלת החיים) - ודומה הדבר להלכה, שאם ברית המילה חל בשבת, שהמילה דוחה את השבת ולא שיך להחמיר ולעשות אחרת.
...
"הישמר לך ושמור נפשך מאד":
כאמור, חובה על האדם להסיר את כל המכשולים המהוים סכנה לנפשו או לחברו.
ואת ההיתר לחלל שבת עבור חולה שיש בו סכנה, נימקו חז"ל באומרם "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" - הוה אומר, כי מה שהשבת נדחית בפיקוח נפש, היא לא משום שערך השבת פחות מערך החיים. אלא, משום שלפנינו מטרה רוחנית נעלית "שמירת שבתות הרבה".
ומסביר הרבי מליובאוויטש, שהכלל האומר ש"פיקוח נפש דוחה שבת", אינו מביע חיסרון בערכה של השבת, אלא להיפך - שיהודי יוכל להמשיך ולחיות ולהוסיף במשך הזמן קדושה לעולם, את קדושתה של השבת.
...
ההוראה עבורנו:
במצב שאליו נקלענו, שבתי מדרשות נסגרו ובתי כנסיות ננעלו, המנינים מתקיימים במרפסות וברחובה של עיר ושיעורי התורה בטלפונים ובמכשירים האלקטרוניים.
עלינו לדעת שהקב"ה אוהב לא רק נשמתו של היהודי אלא גם את גופו - ולדעת אדמו"ר הזקן בתניא (פרק מט), "ובנו בחרת מכל עם ולשון" מוסב על גופו של היהודי.
הבה נשמור על בריאות גופנו, למען נוכל להמשיך את המוטל עלינו, לימוד התורה וקיום מצוותיה ביתר שאת ועוז, לגלות בתנופה את האור האלוקי בעולם, ולזכות בקרוב לגאולה האמיתית והשלמה.
בברכה!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.