"היום בתניא" יום ו' כג ניסן (סיום פרק מא עמ' 116)
הכנה של מסירות נפש:
מסירות הנפש המובעת בברכת "אלוקי נשמה", צריך לעוררה במשך היום מספר פעמים, כהכנה לעניני עבודת ה' הבאים:
א. לפני שיתחיל לומר את ברכות השחר (את חמש עשרה הברכות הפותחות בברוך אתה).
ב. לפני ש"יתחיל ללמוד שיעור קבוע מיד אחר התפילה" (בקיימו את מאמר חז"ל "היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה, זוכה ומקבל פני השכינה וכו').
ג. כשיוצא לעסקיו וחוזר ללמוד באמצע היום. לפני שיתחיל את לימודו, ישחזר לעצמו את ענינה של מסירות הנפש הזו, כהכנה ללימודי העכשוי.
ד. כאשר הוא לומד כל היום ברציפות. יש לו להתבונן במהותה של הכנה זו, בכל שעה ושעה (שכן, "כל שעה ושעה, היא המשכה אחרת מעולמות העליונים להחיות התחתונים").
...
לגרום נחת רוח להקב"ה:
למרות שעבודתו את
ה' נעשית מתוך מסירות נפשו (שבה כאמור, הוא משתחרר מכל עניני הגוף). לא תהיה עיקר כונתו במסירות נפש זו להעלות את ניצוץ האלוקות שבנפשו למקורו, אלא רק לעשות נחת רוח להקב"ה.
נחת רוח זו, היא כמשל שמחת המלך בבוא אליו בנו יחידו, בצאתו מהשביה ומבית האסורים.
שכן, היהודי מצד נשמתו הוא כבן מלך, "בנים אתם לה' אלקיכם". ובהיות הנשמה בגוף ובנפש הבהמית, היא כשבויה בכלא. ובשובה למקורה, להקב"ה, על ידי התורה ומצוותיה. דומה הנשמה, לשובו של בן המלך מהכלא אל אביו המלך - דבר הגורם למלך שמחה גדולה ביותר.
...
כונה השיכת לכולם:
כונה זו, לגרום נחת רוח להקב"ה. היות שהשגתה אפשרית על ידי האהבה הטבעית בלבד "שהיא ירושה לנו מאבותינו". יש לראות את כונתו של כל אחד בזה, ככונה שהיא "אמיתית באמת לאמיתו לגמרי, בכל נפש מישראל, בכל עת ובכל שעה".
רק שבמישור הרחב יותר, אין להסתפק בהתעוררותה של האהבה הטבעית בלבד (על אף מעלתה המבוארת כאן). אלא "צריך לקבוע עתים להתבונן בגדולת ה' להשיג את האהבה והיראה השכליים" - שאודות מעלתם למדנו בהרחבה בפרקים קודמים.
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך.
*בתודה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם, הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. ולעילוי נשמת אמה, חמותי מרת פרידה לוין ע"ה נפטרה ג' שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך.
הכנה של מסירות נפש:
מסירות הנפש המובעת בברכת "אלוקי נשמה", צריך לעוררה במשך היום מספר פעמים, כהכנה לעניני עבודת ה' הבאים:
א. לפני שיתחיל לומר את ברכות השחר (את חמש עשרה הברכות הפותחות בברוך אתה).
ב. לפני ש"יתחיל ללמוד שיעור קבוע מיד אחר התפילה" (בקיימו את מאמר חז"ל "היוצא מבית הכנסת ונכנס לבית המדרש ועוסק בתורה, זוכה ומקבל פני השכינה וכו').
ג. כשיוצא לעסקיו וחוזר ללמוד באמצע היום. לפני שיתחיל את לימודו, ישחזר לעצמו את ענינה של מסירות הנפש הזו, כהכנה ללימודי העכשוי.
ד. כאשר הוא לומד כל היום ברציפות. יש לו להתבונן במהותה של הכנה זו, בכל שעה ושעה (שכן, "כל שעה ושעה, היא המשכה אחרת מעולמות העליונים להחיות התחתונים").
...
לגרום נחת רוח להקב"ה:
למרות שעבודתו את
ה' נעשית מתוך מסירות נפשו (שבה כאמור, הוא משתחרר מכל עניני הגוף). לא תהיה עיקר כונתו במסירות נפש זו להעלות את ניצוץ האלוקות שבנפשו למקורו, אלא רק לעשות נחת רוח להקב"ה.
נחת רוח זו, היא כמשל שמחת המלך בבוא אליו בנו יחידו, בצאתו מהשביה ומבית האסורים.
שכן, היהודי מצד נשמתו הוא כבן מלך, "בנים אתם לה' אלקיכם". ובהיות הנשמה בגוף ובנפש הבהמית, היא כשבויה בכלא. ובשובה למקורה, להקב"ה, על ידי התורה ומצוותיה. דומה הנשמה, לשובו של בן המלך מהכלא אל אביו המלך - דבר הגורם למלך שמחה גדולה ביותר.
...
כונה השיכת לכולם:
כונה זו, לגרום נחת רוח להקב"ה. היות שהשגתה אפשרית על ידי האהבה הטבעית בלבד "שהיא ירושה לנו מאבותינו". יש לראות את כונתו של כל אחד בזה, ככונה שהיא "אמיתית באמת לאמיתו לגמרי, בכל נפש מישראל, בכל עת ובכל שעה".
רק שבמישור הרחב יותר, אין להסתפק בהתעוררותה של האהבה הטבעית בלבד (על אף מעלתה המבוארת כאן). אלא "צריך לקבוע עתים להתבונן בגדולת ה' להשיג את האהבה והיראה השכליים" - שאודות מעלתם למדנו בהרחבה בפרקים קודמים.
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך.
*בתודה ובברכה!
הרב יקותיאל גרין מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם, הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. ולעילוי נשמת אמה, חמותי מרת פרידה לוין ע"ה נפטרה ג' שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.