החיזוק היומי - הרב אליהו רבי

שלום וברכה מורי ורבותי!

מכירים את הפתגם הזה: "אין אדם שלא יכול, יש אדם שלא רוצה"?

יש על זה כבר היום שיר על ידי טובי חזנינו.

האם זהו משפט נכון או משפט לא נכון?

ישנם כאלה שדוגלים במשפט הזה, וישנם אחרים שממש מואסים בו, הם טוענים שזה הורס את חינוך הילדים שלנו כי הילדים לפעמים באמת לא יכולים, איך אתה לוקח את הילד שלא יכול וקורא לו ילד שלא רוצה ומוציא אותו מחוץ לתחום?

האם אין לך עבירה שמשתווה לכזו? האם באמת אתה חושב שמותר לך להתנהג כך לילד?

שימו לב טוב מורי ורבותי!

שני הצדדים צודקים, וכרגיל, הכל תלוי בעיתוי, בזמן, בגיל ובגודל המשימה.

אם הענקת לבן שלך משימה שאתה יודע בוודאות שהוא יכול לעמוד בה, הרי שמותר לך לומר לו: "אין אחד שלא יכול, יש אחד שלא רוצה".

אבל אם יש לך אפילו ספק קל שבקלים אם זו משימה שהוא באמת יכול לעמוד בה, אם זו שעה שהוא באמת יכול לקום בה בבוקר, אם זה מאכל שהוא באמת יכול לוותר עליו, או אם זה טיול שבאמת אבל באמת הוא יכול להתנהג בו בצורה הטובה והיפייפיה ביותר, אל תאיים, אל תפרוש כנפיים של נשר על הצעצוע הקטן הזה שעומד למולך.

הינוקא הזעיר הזה, הוא כל כך קטן וחסר כחות מולך, כל דבר שאתה עושה באמת למעלה מכחותיו רק מקרב אותו לאבדון, מראש גם לתלמידים, גם לילדים וגם לעובדים, לא מביאים תפקידים או משימות גדולות יותר מכפי כחם.

מביאים תמיד את המינימום של המינימום שברור לנו בוודאות שהם יכולים לעמוד בו, ורק אז לוחצים לחץ פיזי מתון כפי שמשטרת ישראל מפזרת הפגנות, ומקרבים את העובד, את הבן או את התלמיד אל היעד הנכסף.

מראש, נותנים משימה בגבול הראוי, ויחד מתגברים ועוברים לניצחון נוסף.

גם אם טעינו והיה בכחו לעשות משהו מעבר לזה, הרווחנו שהוא רגיל לנצח, ומי שרגיל לנצח, תמיד ינצח.

ברוכים תהיו!