החיזוק היומי - הרב אליהו רבי

שלום וברכה מורי ורבותי!

והנה שאלה שלכם: "אני עובר תקופה ארוכה של אסונות: ילדים חולים, אני חולה, הרכב הולך, הבית הולך, סיפורים בלי סוף. נראה לי שהקדוש ברוך הוא שונא אותי".

לעומתם יש אחרים שאומרים: " אני עובר תקופה כל כך יפה ומדהימה: העסקים מצליחים, הדירה החדשה מוצאת חן בעיני אישתי, והכל משתלב, והקניות והריהוט, החיים סוכר, דבש, ועוד אני מקבל מאלוקים בונוסים בלי סוף על העיסוקים והעסקים הפרטיים והציבוריים שלי, האם זה לא מראה שאלוקים אוהב אותי ואני בדרך הנכונה?".

התשובה היא לא זה נכון ולא זה נכון.

אף אחד מאיתנו לא באמת ברמה כזו שיכול לפרשן את רצון ה' יתברך.

בין אם אתה מרגיש טוב עם עצמך ובין אם לא, אתה אמור להסתכל על דבר אחד בלבד, הדרך שאתה הולך בה, נכונה או לא נכונה? המעשה שאתה עושה הוא המקסימום שאתה יכול לעשות, או שהוא הרבה פחות מכך? האם אתה באמת ממלא את המחויבויות שלך כלפי האלוקים, כלפי רעייתך וילדיך וכלפי החברה, או שחמישים אחוז כן, חמישים אחוז לא?

כי אם אתה לא ממלא את מה שמוטל עליך, ה' לא מרוצה ממך, וכל מה שמסביב זה לא סימן טוב אלא זה סימן רע, ולא חסרות דוגמאות של סימנים טובים שרק לאחר שנים מתברר עד כמה הם רעים בדיוק אבל בדיוק כמו שלא חסרות דוגמאות לסימנים רעים שרק לאחר שנים רבות יתברר עד כמה הם הצילו את בעליהם.

עד כמה הפיטורין היו ההתחלה של מקום העבודה החדש, עד כמה המכה הייתה תחילתו של אושר גדול, ועד כמה הילד שזיגזג היה תחילתו של המצביא הדגול של עולם התורה או העשייה.

אין משהו שניתן לפרשון בעולם הזה, הדבר היחיד שעליך לפרשן הוא הדרך שלך והמעשה שאתה עושה באותה דרך, האם אתה עושה מה את מה שמוטל עליך או לא.

תמיד אנחנו זוכרים, אין ברירה ו"אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז, כ), אבל אין כזה מושג להפוך את החטא לאורח חיים, אין כזה מושג לקחת את הדלדול ואת הזלזול, ולהפוך אותם למשהו שעושים יום יום ושעה שעה.

להיפך, משתדלים להגיע למקסימום, בוחנים את עצמנו ואת היכולות שלנו ועוברים אותם קצת, אבל מעבר לזה משאירים לידי הקדוש ברוך הוא.

הסימנים הבל, החיים הם האמת, ועלינו לבחון אותם ולהגיע איתם למסקנה הדרושה לכל אחד מאיתנו על פי רצון ה' יתברך, ועל פי אמות המידה הנכונות והמקובלות.

ברוכים תהיו!