החיזוק היומי - הרב אליהו רבי

הייתה קהילה גדולה שהחזן שבה התחצף לכבוד הרב ודיבר אליו בצורה לא יפה.

ועד הקהילה קרא לחזן והודיע לו שהוא מפוטר מתפקידו, כי מי הוא החזן הפושע שידבר בצורה שכזו אל כבוד הרב?

כבוד הרב אמר: "אני מוכן למחול ולסלוח לו ובלבד שבאותו מקום שבו הוא פגע בכבודי, יבקש גם את סליחתי. הוא פגע בי לעיני כל הקהל? שיגש לכל הקהל ויבקש ממנו מחילה".

שאל החזן את כבוד הרב: "מה הם המילים שכבודו חפץ שאומר בפני כל הקהל וזה בכדי לבקש את סליחתו?".

אמר לו כבוד הרב: "לא יותר מידי, שני משפטים בלבד- פגעתי בכבוד רב ולכן אני צריך לבקש ממנו מחילה".

אמור לו החזן לכבוד הרב: "אין שום בעיה".

ניגש כבוד החזן אל העמוד ולעיני כולם פתח את פיו וזעק: "פגעתי בכבודו של הרב? ולכן אני צריך לבקש ממנו מחילה?", הוא עשה זאת בסימן שאלה, כל הקהל געה בצחוק והבינו עד כמה החזן לא מתכנן בכלל לבקש מחילה, ועל כן ביקשו שוב לסלק אותו מתפקידו.

ניגש החזן ואמר: "מחילה מכבודו, כבוד הרב אחראי על המלל, על המנגינה אני אחראי בתור חזן. מה מפריע לך שניגנתי את המילים בצורה שונה?".

כולם מבינים שהמנגינה משפיעה על האיכות, כולנו מבינים שהמנגינה משפיעה על המשמעות, וכולנו מבינים שגם על המנגינה אנחנו זקוקים להפעיל את המוח, את השכל, את דעת התורה שלנו, ולא את היצרים האפלים.

במהלך החיים שלנו לפעמים אנחנו מוכנים לקבל את מה שנותן הקדוש ברוך הוא, מוכנים לקבל את כל מה שהוא רוצה באהבה, אבל עושים זאת עם פרצוף חמוץ, כביכול אנחנו לוקחים את האחריות אך ורק על המנגינה, לוקחים את האחריות אך ורק על הבעות הפנים.

אומר לך הקדוש ברוך הוא: "יקירי! ממש לא! אם אתה מאמין ובוטח בי, אני רוצה לראות אותך שמח ומאושר יום יום ושעה שעה, באמת אבל באמת מאמין שכל מה שעובר עליך הוא אך ורק לטובה".

בהצלחה רבה לכולנו,

וברוכים תהיו!