שלום וברכה מורי ורבותי!
הדקות של חינוך הילדים, או ליתר דיוק, של חינוך ההורים שלנו.
ושימו לב טוב!
ישנן משפחות שלא מאמינות לאף אחד. באופן קבוע, כאשר הן יושבות יחד ומדברות על דא ועל הא, כל מי שאומר משהו או משהו בשם מישהו, הן ישר אומרות: "כולם שקרנים, הכל בלוף, לא היה ולא נברא, אין קורונה, אין ממשלה, אין רבנים ואין שום דבר בארץ ישראל ובעולם כולו".
ישנם אחרים לעומתם שמאמינים לכל שמועה, הם יכולים לשמוע ילד בן עשר שמסביר איך עובדת חללית ולסמוך עליו בעיניים עצומות. קיצוניים לחלוטין לצד השני.
ישנם כאלה שישבו על שולחן השבת ורק ירכלו על השכנים, ידברו על בני המשפחה, יחרפו ויגדפו את כל מי שבשבוע האחרון רק התקרב לארבע אמותם.
וישנם כאלה שלא יסכימו בשום פנים ואופן לשמוע על מישהו אחר, לא טוב ואפילו לא רע. "מה שלא קשור אלי, לא מעניין אותי ואני לא רוצה לשמוע".
מה קורה באותן משפחות?
קורה תורשתיות מדהימה.
הילדים יוצאים בדיוק כמו ההורים: שקרנים כמו ההורים, דוברי אמת כמו ההורים ואפילו רכלנים או סקרנים בדיוק אבל בדיוק כמו ההורים.
כי זהו ה'בראשית' אותו רואה הילד.
בתחילת חייו הוא מבין שאלו החיים, וכך צריכים להתנהג.
בזמן שאתה ואשתך קובעים על מה לשוחח בשולחן שבת, ואיך להנהיג את הבית, תזכרו דבר אחד, יש כאן ילדים שהם הולכים לקחת את הדרך הזו ולהמשיך איתה לאורך ימים ושנים.
תעשו הכל, אבל הכל, בכדי שהם לא ישמעו שטויות ולא יכניסו לחייהם את העוול אותו בטעות אתם מכניסים לחיים שלכם, יתכן בגלל ההורים.
מנקים את הבית, מנפים את היחסים, ועושים הכל בכדי להביא דוגמא אישית טובה ואמיתית לילדים המדהימים שלנו.
וכך זוכים לנחת ושלווה אמיתיים,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.