וּמַה שֶּׁנִּמְצָא לִפְעָמִים הֶתֵּר בְּדִבְרֵי חֲזַ''ל, בְּאִם לֹא הָיָה מוֹנֵעַ אֶת עַצְמוֹ מִלּוֹמַר זֶה בְּפָנָיו, הַיְנוּ דַּוְקָא בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע, וְדִבֵּר עָלָיו לִישָׁנָא דְּמִשְׁתַּמַע לִתְרֵי אַפֵּי (שמשתמע לשני אופנים), וְאִם נְבָאֵר דְּבָרָיו בְּאֹפֶן אֶחָד, לֹא יִהְיֶה עָלָיו שׁוּם גְּנַאי, וְעִנְיָן כָּזֶה יָדוּעַ שֶׁתָּלוּי לְפִי רְצוֹן הָאוֹמֵר וּלְפִי הָאֲמִירָה בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, שֶׁאִם הוּא רוֹצֶה מוֹצִיאוֹ בְּקוֹלוֹ וּבִתְנוּעוֹתָיו בְּלָשׁוֹן קַל מְאֹד, דְּלֹא יִהְיֶה מִנְכָּר מִלְּשׁוֹנוֹ שׁוּם גְּנַאי עַל חֲבֵרוֹ וְאִם רוֹצֶה מוֹצִיאוֹ מִפִּיו, בְּאֹפֶן שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ מֵבִין שֶׁכַּוָּנָתוֹ בְּבֵאוּר אַחֵר שֶׁיֵּשׁ בִּדְבָרָיו לִגְנַאי, וְעִנְיָן זֶה קָשֶׁה מְאֹד לְצַמְצֵם, לָכֵן אָמְרוּ חְז''ל, דְּאִם בְּאָפְנֵי תְּנוּעוֹתָיו, שֶׁהוּא מוֹצִיא עַתָּה דָּבָר זֶה מִפִּיו, אֵין אָדָם מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר אֲפִלּוּ בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ, אִם כֵּן מוּכָח שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ לְגַנּוֹתוֹ, וְעַל כֵּן מֻתָּר, אֲבָל אִם מִנְכָּר מִתְּנוּעוֹתָיו שֶׁכַּוָּנָתוֹ לְגַנּוֹתוֹ, וְאִם כֵּן טֶבַע הָאָדָם לִהְיוֹת מִתְבַּיֵּשׁ לוֹמַר בְּאֹפֶן זֶה בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ, אַף שֶׁכָּל הָעִנְיָן בְּעַצְמוּתוֹ, אֲפִלּוּ אִם נְפָרְשׁוֹ לִגְנַאי, הוּא רַק אֲבַק לָשׁוֹן הָרָע וְהוּא אֱמֶת וְהוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא הָיָה אוֹמֵר דָּבָר זֶה אַף בְּפָנָיו, אֲפִלּוּ הָכֵי אָסוּר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.