בכל השנים זוכר אני את מנהיגי המזרחי שהפך למפד"ל ומאוחר יותר לשמות אחרים, היו להם 12 מנדטים יציבים וחזקים לפני הרבה שנים, ובעשרים השנים האחרונות, למרות שפעם אחת הצליחו לשמור על ה-11-12 שלהם, הם נפלו ל-8 ועתה ל-7, ועושה רושם כי ימשיכו ליפול אם הם לא ישנו דרכיהם
קרה משהו חמור מאוד לציבור הדתי לאומי מי שביקשו ליהנות משני העולמות ולא רצו לקבל את הגישה החרדית כי עליהם להחליט לאיזה כיוון הם הולכים וכי אי אפשר לרקוד על שתי חתונות, מציבור כל כך גדול שלכאורה המשיך בדרכי אבותיו הילדים פרשו והלכו לכיוונים אחרים. חלקם פרשו לגמרי עד כדי הסרת הכיפה הסרוגה הפכו לחילונים, וחלק אחר התחרד הלך לכיוון שונה משל המנהיגות של אז, כאשר בו זמנית חלק אחר ומכובד ממשיך בדרכו של הרב קוק, אבל אינם חזקים מספיק אפילו כדי מנדט או שניים. מציאות היא שבכל עת שניסו להתמודד לבד לכנסת נכשלו
מה שנכון שבמשך השנים קמו מפלגות נוספות שלקחו חלק מהם, לדוגמא ש"ס לקחה נתח חשוב מהם, חלק גדול מן הספרדים באותם שנים העדיפו את המפד"ל על פני החרדים, וכשקמה ש"ס הם מצאו בית קרוב יותר, אבל גם כך מדובר היה בציבור ענק שהלך וגדל ומה קרה לכל כך הרבה שנעלמו כמעט. אסור לשכוח כי חלק מן התומכים ב'ימינה' היו חילונים שאותם מייצגים בנט ושקד
עוד משהו מעניין קורה בתנועה הזו. בעבר והכוונה לפני שלשים ארבעים וחמישים שנה, המנהיגות המזרחיסטית היתה דתית-חרדית, רוב רבניה היו חרדים או קרובים להם, חלק במשך השנים עברו לחרדים ואחרים הלכו לעולמם ואם היו חיים היום לא היית חושב לרגע כי הם שונים מן החרדים. אסור לשכוח כי רבנים חשובים מאוד בתנועה האגודאית מקורם היה במזרחי, אבל קרה כאן מהפך, אין להם היום עוד רבנים כאלו, והחלק שנותרו הם מתלמידי מרכז הרב ההולכים בדרכו של הרב קוק ז"ל השומרים על הקו הלאומי אבל קרובים הרבה יותר לחרדים, ובכל זאת אינם חרדים במושג המפלגתי
קחו את הכיפות השחורות במפלגה הזו, המנהיגים יוסף בורג ז"ל ויצחק רפאל ז"ל ודומיהם היו חובשי כיפות שחורות, זבולון המר היה זה שייצג את הצעירים והכיפות הסרוגות. מתנועה שאז האמנת כי היא תפרח ותגדל, היא הולכת ומתמעטת ואף נעלמת מפני שהצעירים שלה פנו והלכו למקומות אחרים
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.