משפט השדה והמלקות שחטף מן האצ"ל - לזכרו של אבי ז"ל 39 שנה לפטירתו

במשך השנים כתבתי הרבה על אבי ז"ל על אישיותו פעליו ובעיקר על אותו חלק שבימינו לא רואים עוד, הוא היה שייך לדור אחר לגמרי ויתכן מאוד שהקב"ה לקח אותו מן העולם צעיר מפני שלא היה יכול לשאת את הקורה בימינו בתחומים שהוא עסק בהם. הוא היה עסקן ברמ"ח ושס"ה מי שחי עם הציבור הכיר אותו וטיפל בכל יחיד. היה יתום וגדל בשכונת מאה שערים אצל סבו מאז היותו ילד קטן, בירושלים כינוהו 'היתום ממאה שערים'. הוא התחנך בישיבת עץ חיים, והיה ירושלמי בדמו ונפשו, עשה למען העיר וסיים את חייו כאשר היה סגן ראש העיר, כרע נפל על שולחן עבודתו תוך כדי קבלת קהל

השנה גיליתי פרק נוסף בחיי אבי ז"ל ממה שלא שמעתי ממנו, אבל מצאתי את הדברים כתובים בספר שנכתב על ר' אברהם קורפו ז"ל, סיפור מאוד מעניין מה שקרה לו ולאבי ז"ל בהיותם צעירים בישיבת 'עץ חיים' איך שנפלו למלכודת האצ"ל, העמידו אותם למשפט שדה ואיזה מלקות קיבלו אך ורק מפני שהם ביקשו להציל את חבריהם מרדת שחת

וכך כתוב שם:

 "סיפר שבצעירותו בזמן שהתדרדרו הרבה מצעירי ירושלים לקבוצות אצ"ל ולח"י וכו' משכו אחריהם הרבה בחורים מישיבת עץ חיים והיו מגיעים לישיבה מכניסים פתקות לתוך גמרות מסוימות שנפגשים ביום זה בשעה פלונית במקום פלוני לפעולה פלונית וכו',

כאב לו הדבר מאוד שהעיז לסטות מדרך התורה כידוע הרבה מבני הישיבות והלשין קבוע בפני המשגיח דעץ חיים על כל הבחורים שנמשכו אחרי האצ"ל,

משנודע הדבר לאנשי האצ"ל עליו ועל ידידו וריעו הר' שמואל שאולזון ז"ל שהם מלשינים למשגיחים ומפריעים לפעולות האצ"ל, הוכנס פתקות בגמרותיהם שיפסיקו מפעולות ההלשנה ואם לא מרה תהיה אחריתם וסיפר כמה סיפורים של רציחות ואיומי רצח שביצעו אנשי האצ"ל על החרדים, אך הם המשיכו בעקשנות בהלשנותיהם כדי להציל בחורים מרדת שחת.

ביום אחד בהלכם שניהם ברחוב תפסו אנשי האצ"ל אותו ואת חברו שאולזון והובילום בכח במכונית למקום מרוחק מישוב ואמרו להם שמבצעים להם עכשיו משפט שדה, עדיין לא היה קיים מדינתם של הציונים על עוונם החמור להפריע להאצ"ל והושיבו שלושה שופטים מאנשיהם ועינו אותם במכות וחקירות, אח"כ פסקו לכל אחד סכום גדול של מלקות עד שיבטיחו שיפסיקו בהלשנותיהם, הסבא עמד עיקש ולא נכנע ולא הבטיח וכשגמרו כל המלקויות גזרו עליהם מעצר בית משמונה בערב כל לילה למשך שנה שלימה,

הסבא סיפר ששאולזון פיחד כל השנה לצאת בערב אך הוא יצא כבר בלילה הראשון למעריב ללא פחד." ע"כ

מה שנכון שבאותם שנים הרבה צעירים חרדים נפלו לרשתם של אנשי האצ"ל והיו מי שעשו רבות להצילם, חלק התדרדרו וחלק הצילו, אבי ז"ל באותם שנים למרות היותו יתום וקל היה לכאורה ליפול לרשתם לא נפל לרשת הזו והמשיך את דרכו וחייו ב'עץ חיים' ואחר כך באגודת ישראל שם השקיע את ימיו בעבודת העסקנות והחסד הרבה שנים

מעניין, שאבי ז"ל לא עשה מן הדברים האלו ענין, הוא היה רחוק מאוד מלספר על עצמו ומעשיו. אצל מעטים מן העסקנים תמצא ענוה באמת, הוא העדיף ועשה למען כל כך הרבה יתומים ואלמנות ומשפחות שבורות מבלי שיידעו, הוא אמר לי פעם כי ברגע שיודעים על מה שעושים למענם מפסידים עולם הזה ועולם הבא, לסייע לאנשים כאלו האל"ף בי"ת הוא שלא לבזותם תוך כדי מעשי החסד, שירגישו טוב כשהם יודעים שעושה זאת מי שאוהב אותם באמת מי שאינו רואה את עצמו מעליהם. אבי ז"ל שהיה יתום מגיל ילד קטן ובשנים הרבה לפני קום המדינה בזמנים שבקושי היה לחם לאכול הבין לליבם של שבורים

מה שמעניין היה, אבי ז"ל עמד בקשר וחיבב כל יהודי בלי יוצא מן הכלל כולל מי שנפלו בידי אצ"ל ולא הפריד בין אלו לאלו, זה היה טבעו ונפשו, הוא היה מופלג בבין אדם לחבירו דוגמא ומופת ממי שיש ללמוד איך צריכים אנשים לחיות זה עם זה, משיח כבר מזמן היה בא אם היו לנו אנשים כאלו

השנה למדתי את הצד שלו במלחמה באצ"ל בהצלת בחורים שלא יפלו בידיהם, ככל הנראה מתוך רצון שלא יירדו מן הדרך. סיפור מעניין מאוד ובעיקר על הדרך איך שזה עבד אז, הכניסו פתקים בגמרות וככה העבירו מסרים זה לזה

אני שמח שהשנה זכיתי לעלות על קברו לפני כמה חדשים לאחר שנים שלא הייתי בארץ ישראל, היום יום שישי כ"ז אלול הוא יום היארצייט ה-39, אנו נכנסים לשנה ה-40 מאז שהלך לעולמו, כל כך כואב שהוא לא זכה להיות בשמחות של צאצאיו, אבל אנו בטוחים כי הוא יחד עמנו בזמנים הנכונים, הוא זכה להקים דור גדול של צאצאים רבים מילדיו ההולכים בדרכי ה' ומרבים לו זכויות

חיים שאולזון