לייקואוד אינו עוד עיירה היא הפכה לעיר ועל ראשי הישיבה במקום להכיר במציאות כי בעיר ארבעת סוגי הבנים

אפשר להבין מדוע שירצו שיהיה כך, מלכתחילה לא התכוונו לבנות עיר חרדית אלא ישיבה שמסביבה ציבור של עמלי תורה, לא חלמו אז על מקום לגור למי שיילכו לעבוד, נכון שהיו צריכים גם כאלה אבל היו אלו מעטים מאוד, כאשר גם אלו שעבדו-התפרנסו עסקו במלאכת קודש כמלמדים ורמי"ם וחלק קטן לצרכים הגשמיים. עם התפתחות המקום זו הפכה למשהו שכלל לא דומה עוד למה שהיתה כשהקימו אותה, ואין ספק כי מקימיה מתגלגלים בקברם ממה שקורה למקום הזה, הם ביקשו לבנות עיירה לבני תורה בלבד וזו הפכה להיות עיר עם הרבה קהילות ועם ציבור שכלל לא חלק מן הישיבה

לייקוואוד מתמודדת עם מצב חינוכי קשה, הם לא לקחו בחשבון לפני שנים כי יגיעו לימים כאלו חשבו כי תמיד המקום יהיה מרכז של ישיבות והאוירה תהיה כזו, החינוך יהיה כזה, וכי מלייקוואוד ייצא דור של בני תורה. ואכן הם משקיעים הרבה מאמץ בכיוון, אבל יחד עם מה שהם ביקשו לגדל, קם דור חדש של נערים וצעירים שאוירת הישיבה לא מתאימה להם, ואין להם לאן ללכת, מפני שההורים הם חלק מדור מקימי המקום שביקשו לראות ילדים נראים אחרת ונאלצים להתמודד עם פגעי הזמן והחינוך, הדברים הגיעו לכדי כך שלייקוואוד סובלת מן הנשירה הגדולה ביותר בעולם החרדי בארצות הברית

עסקנים ניסו להשקיע רבות בחינוך אותם מי שאינם מתאימים לישיבה אבל מנגד קמו ראשי ישיבה אשר מבקשים לשמור על צביון הישיבה ועל חשבון זה מפקירים מאות נשמות של מי שאין להם מסגרת שתתאים לקליטתם ויגדלו כשומרי מצוות, הגיעו הדברים לידי כך שחלקם כבר אינם מניחים תפילין ויש מהם שכבר לא שומרים על כשרות

השבוע פרצה סערה בלייקוואוד קרה מה שלא האמינו שיכול לקרות במקום כזה, הפגנה של 'בני תורה' מול ביתם של מי שעומדים בראש הישיבה מי אשר לא איפשרו לעשות קומזיץ במקום, לטענתם ראשי הישיבה בהתייעצות עם הגאון ר' שמואל קמינצקי החליטו שלא לאפשר זאת. הצעירים לא קיבלו את ההוראה הפגינו, וראשי הישיבה שואלים היתכן, בשיחות שנתנו אחרי ההפגנה זעקו היתכן להפגין נגד ראשי הישיבה וכי מדובר בחילול ה' נורא, כשאינם מתייחסים לעיקר העיקרים, איך מפקירים כל כך הרבה בחורים הזקוקים לפעילויות שישמרו עליהם במסגרת חרדית בשביל שלא ירעו בשדות הגויים

ראשי הישיבה שהתייחסו לקורה, דיברו כאילו מדובר בבחורים מן הישיבה מי שחיים באוירה הזו, והתעלמו מכך כי יחד עימם היו שם מאות של מי שאינם חלק מן הישיבה, וכי איסורים מן הסוג הזה דוחקים אותם לעבר האחר, ומי התיר זאת. הם זעקו כי מדובר ב'מחולות' והמשילו זאת לעגל הזהב, בעוד שמדובר היה בקומזיץ בהדרכת רבנים, אמורים היו לעשות שם 'סיום' דרשנים מיוחדים אמורים היו לשאת דברים לחיזוק הבחורים, ולזה הם קוראים 'עגל הזהב'. גם אם נניח שראשי הישיבה מאמינים כי מדובר בעגל הזהב, הבחורים הללו לא קולטים זאת, ואם אין להם את הכלים איך להתמודד עם מצב כזה, פירושם של דברים כי החינוך שלהם כשל

לייקוואוד אינה עוד עיירה קטנה שיכולה להיות בשליטת ראשי ישיבה, מדובר בעיר גדולה גרים בה עשרות אלפים, והיא זקוקה לבתי חולים ובתי משוגעים, היא זקוקה לטיפול בבחורים בעייתיים שעימם אי אפשר לדבר בנוסח וסגנון כפי שמדברים ראשי ישיבה לתלמידים בישיבה. אם היו מתאימים לנוסח כזה הם היו יושבים בישיבה, הם לא שם מפי שהם בעולם אחר

אנו בערב פסח שבה אנו עוסקים בארבעה בנים, לא אגדיר אף בחור במי הוא דומה מן הבנים, אבל זאת אקבע, כי ההגדה של פסח מחייבת אותנו לטפל בכולם, בחכמים ורשעים, בתם ושאינו יודע לשאול, אי אפשר להפקיר אף אחד. בעייתה של לייקוואוד שהם מבקשים לשמור על סוג אחד של בנים ואת כל היתר לסלק מן המקום או לא להתייחס אליהם, אז שיסלחו לי אם אומר להם, כי הם עושים זאת בזמן הכי לא מתאים. ערב פסח הוא זמן של לדבר עם כולם, וגם עם נכון שאצל רשע כתוב הקהה את שיניו אבל לא כתוב כי יש לסלק אותו ולהפקירו לרחוב. כן, תחנך אותו בדרך קשה, אבל חינוך הוא חייב, מפני שאם אחד כזה אמור היה להזרק לא היה כתוב הקהה את שיניו אלא היו מורים לנו לשלחו מחוץ למחנה

על ראשי לייקוואוד להקים צוות של מחנכים מומחים היודעים ומכירים את נפש הצעירים הללו והם יכריעו בשעות כאלו מה עושים. ראשי הישיבה יכריעו בשאלות הקשורות בישיבה, אבל כאשר עוסקים בבין הזמנים וברחוב של לייקוואוד, כאשר מסתובבים מאות בחורים ברחובות ומחפשים לאן ללכת ומה לעשות, שהם ימצאו להם את מה שמתאים להם ויהיו מרוצים ובזכות היחס הטוב אליהם אני משוכנע שחלק לפחות יחזור למוטב

חיים שאולזון