השיעור היומי בתניא, משתרע לאורך פרק לג. והוא מוקדש למצות "אחדות ה'", אחד הנושאים המרכזיים המתבארים בתורת חב"ד.
כאן מתמקד התניא בענין "שמחת הנפש האמיתית", אותה ניתן להשיג עם ההתבוננות בענין "יחודו יתברך האמיתי".
בשמחה זו צריך להיות תמיד. "ובפרט כשרואה בנפשו בעתים מזומנים, שצריך לזככה ולהאירה בשמחת לבב".
...
"יחודו יתברך האמיתי":
רעיון זה מביע את העובדה "שהוא לבדו הוא ואפס בלעדו". ובו מודגש, שהקב"ה, הוא לא רק האלוקה היחיד שברא את העולם. אלא, הוא גם המציאות האמיתית הקימת ובלעדו לא קים דבר. שכן, "כל הנבראים בטלים אצלו ממש".
להגיע להכרה זו ביחודו יתברך, יש להתבונן ובהעמקה בפרטים הבאים (ולפי סדר הבאתם בתניא): שהקב"ה "ממלא כל עלמין" ו"סובב כל עלמין" ו"כולא קמיה כלא חשיב" ו"הוא לבדו בעליונים ובתחתונים ממש, כמו שהיה לבדו קודם ששת ימי בראשית... בלי שום שינוי כלל".
והנה, כאשר "יעמיק מחשבתו ויצייר בשכלו ובינתו" את הפרטים הללו (ולא יסתפק בהבנה שטחית בלבד), הוא יגיע להכרה האמיתית ביחודו יתברך.
....
השמחה שעם ההכרה:
מי שזכה להגיע להכרה ביחודו יתברך, כהדרכה הניתנת לו כאן, "ישמח לבו ותגל נפשו באמונה זו... כי רבה היא".
שכן, עצם העובדה שנקלט בו ענין כה נשגב, יש בו כדי לבטא את "קרבת אלקים ממש" לה הוא זכה, ועל תחושה זו, יש איפוא לשמוח.
ומה עוד, שעם קליטתה של אמונה זו באה לידי ביטוי "תכלית בריאתו ובריאת כל העולמות.. להיות לו דירה זו (שבה מתגלה הענין של אחדות ה') בתחתונים" - הרי שבודאי יתעורר בשמחה גדולה.
חבר נכבד:
*להרחבת הידע בנושא זה, מומלץ להכיר את המאמר המבואר "ה' אחד".
הרב יקותיאל גרין מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.