בדחן מספר : נכסתי פעם לחתונה והנה אני רואה אחד עומד ודורש. בעל השמחה מגיע אלי והוא אובד עצות, הוא אומר לי: דרשן זה דורש כבר שעה וחצי ואין מי שיעצור בעדו, כל הרמזים הגלויים והנסתרים לא הועילו. אולי אתה יכול לעשות משהו בנידון. אין בעיה עניתי לו. ממשיך לספר הבדחן .לקחתי נייר וכתבתי שלש מילים. מסרתי את זה לילד שימסור זאת לדרשן. הבעל דרשן קורא את הכתוב, ואומר: ובא לציון גואל בב"א. וגומר את דרשתו. בעל השמחה ניגש אלי ושואל אותי: ר´ בדחן, איזה כישוף עשית פה ? מה כתבת לו ? שלש מילים כתבתי לו: דיין אוזן איז סיריצן...(המכנסיים שלך קרועות). .
ופעם מישהו העביר פתק לדרשן, לקח הדרשן הפתק ושם אותו בצד, אחרי שהוא סיים כל מה שהוא רצה להגיד (כעשרים דקות) הוא אומר להקהל עכשיו אני יקריא לכם פתק שהעבירו לי והנה כתוב "יש לכם עוד חמש דקות לדבר!!"...
זוג מרוקאים מבוגרים קנו מאוורר. הגבר הניח אותו מולו וקיבע אותו רק עליו, כך המאוורר מקרר רק את הגבר, והוא יושב מבסוט ולא מוכן לקום מהספה.
הגיע יום שישי ואשתו סוליקה אומרת לו - מסעוד, יום שישי היום, עזוב את המאוורר ולך לבית הכנסת.
עונה לה מסעוד - אני הולך, אבל !!!! שלא תעיזי לנגוע במאוורר שלי !!!
איך שהוא יוצא מהבית, רצה סוליקה למאוורר והתחילה לבחון אותו. פתאום לחצה על הצ'ופצ'יק למעלה והמאוורר התחיל להסתובב. סוליקה
ניסתה להחזיר את המצב לקדמותו ולא הצליחה, והיא יודעת שתיכף מסעוד חוזר מבית הכנסת... ווה ווה עליה...
מסעוד חוזר ורואה את המאוורר מסתובב מצד לצד.
סוליקההההה !!!!! הוא צורח. מה קרה למאוורר שליייי ???????
סוליקה עונה - לא יודעת. מרגע שעזבת - הוא לא מפסיק לחפש אותך.....
"והכית בצור ויצאו ממנו מים...״ (יז, ו)
מסופר על הגאון רבי יעקב מליסא שבשבת אחת נתכנסו בעלי בתים לביתו, וביניהם היה גם נגיד קמצן, ביקשו ממנו בעלי הבתים להעמיד על השולחן יין, והלה התחמק. אמר לו הגאון, אם תעמיד יין אראה לך מופת גדול מזה של משה רבינו, הדבר פעל והלה העמיד יין על השולחן, אמר רבי יעקב, משה הוציא מים מהסלע ואני הוצאתי מהסלע יין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.