שפלים ונבזים - לא היה להם במה לעסוק בערב יום כיפור רק בלהודיע ליוסי דייטש כי דגל התורה לא תתמוך בו

כאשר הרב סילמן מיהר להודיע על החלטתו בענין אלעד וטלז סטון היה לו הסבר כי חייבים היו להכביר כתובות לפני יום כיפור או לכל המאוחר למחרת אז לא היתה ברירה, אבל אולי יסבירו לנו 'רבני' דגל התורה לשם מה הם היו צריכים בערב יום כיפור לטלפן ליוסי דייטש להודיע לו כי הם החליטו לתמוך במשה ליאון ולא בו, האם זה מה שבער להם בערב יום כיפור?

שימו לב לאן הגענו, באלול, בעשרת ימי תשובה, בזמני שאצל הליטאים הם הזמנים הכי גדולים בשנה עסקו בטינופת הכי קשה, ואם היו מי שעדיין האמינו כי לרבניהם יש לפחות קצת מאימת הדין ובערב יום כיפור כולם באוירת יום כיפור, אז למדנו כי רבני 'דגל התורה' בלי שמץ של בושה בערב יום כיפור עסקו בטינופת הכי קשה, הודיעו ליוסי דיטש על החלטתם, וככה לעשות מיום כיפור יום שכולו פוליטיקה, מפני שהכל ידעו על כך כבר לפני יום כיפור

אולי יסבירו לנו אותם 'רבנים' מה זה בער להם, הלא הם טענו ליוסי דייטש לפני כמה שבועות שההכרעה שלהם במי לתמוך לראשות העיר תהיה רק סמוך מאוד לבחירות, האם ערב יום כיפור זה היום שעוסקים בנושא כזה, האם זה לא יכל להמתין לעוד שבוע לפחות ואפילו יותר מזה

זה מוכיח, כי דגל התורה של היום היא מפלגה ככל המפלגות אין בה שום יחודיות, היא אבידה אפילו את המינימום שעוד היה לה, חשים כי מאז הסתלקותו של מרן הגראי"ל שטיינמן מפלגה זו התדרדרה לתהום ממש, נערים פני זקנים ילבינו ומפיונרים מן הסוג של משה גפני מובילים את המפלגה הזו לעברי פי פחת, ואין כל הבדל בינם לבין כל מפלגה חילונית אחרת

חיים שאולזון