ב. וְכָל זֶה, אִם אֵינוֹ מְשַׁבְּחוֹ בָּרַבִּים, אֲבָל בָּרַבִּים אָסוּר בְּכָל גַּוְנִי (בכל האפנים), כִּי בִּמְסִבַּת אֲנָשִׁים רַבִּים רָגִיל לְהִמָצֵא שָׁם מַיְמִינִים וּמַשְׂמְאִילִים אוֹ מְקַנְּאִים, וְעַל יְדֵי שֶׁיַּזְכִּיר בִּשְׁבָחָיו יָבוֹאוּ לְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ. וְאִם יַחְפֹּץ לְשַׁבֵּחַ אָדָם, אֲשֶׁר כְּבָר הֻחְזַק לָרַבִּים וְנוֹדָע לְכָשֵׁר וְצַדִּיק וַאֲשֶׁר לֹא נִמְצָא בּוֹ רָעָה וְאַשְׁמָה, גַּם עַל פְּנֵי שׂוֹנֵא וּמְקַנֵּא יֵשׁ לְשַׁבְּחוֹ, כִּי לֹא יוּכַל לְגַנּוֹתוֹ, וְאִם יְגַנֵּהוּ, יֵדְעוּ הַכֹּל, אֲשֶׁר פִּיו דִּבֵּר שָׁוְא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.