אין זה סוד עוד כי בסיעה המרכזית באגודת שראל שהיא סיעת גור מאבק קשה על העתיד, כמה כוחות מנווטים את הסיעה לכיוונים אחרים, וליצמן אינו בטוח עוד כי ימשיך לייצג את סיעתו בכנסת, לאחרונה סר חינו אצל הרבי בכמה תחומים והרבי מעדיף אחרים על פניו, ולכן חשוב לו מאוד להוכיח כי הוא מספק את הסחורה, מפני שרק כך הוא מקוה להמשיך בעתיד בכנסת ובממשלה
מסביב לענין הזה סובב כל המהומה הגדולה, יכלו כבר מזמן לפתור את הבעיה, ליצמן הוא זה שלוחץ ללכת עד הסוף מתוך חשבון, שאם הצליח אז הוא ממשיך לייצג את הסיעה שלו בכנסת, ואם לא במצב הנוכחי עדיין הוא מקוה כי לא נחרץ גורלו, וכי הוא ימשיך להיות נציגם. במילים אחרות, הוא עושה את אותו חשבון של נתניהו מה עדיף בחירות עתה או מאוחר יותר, בתקוה כי אז יהיה מזלו בבית הרבי טוב יותר
כל ילד מבין ויודע כי אם יש בחירות אין חוק הגיוס, לכן זה טפשי לעשות צעד כלשהו שיטרפד את החוק, ובכל זאת, ליצמן עושה כל מאמץ ללכת לבחירות, מפני שלא חוק הגיוס חשוב לו אלא עתידו הפוליטי, וזה יכול לשחק לו טוב בכל מצב, אם מחוקקים את חוק הגיוס עוד לפני פסח אז הוא המנצח הגדול הוא סיפק את הסחורה, ואם הממשלה נופלת גם כאן הוא משחק אותה כי הוא האיש אשר הפיל את הממשלה על הרקע הזה בתקוה כי הרבי יאפשר לו להמשיך קדנציה נוספת
שימו לב, ליצמן משתולל וזועק כי הוא שומע רק בקול הרבי שלו, הוא חוזר על זה שוב ושוב בשביל שהמילים יגיעו לאוזני הרבי בתקוה שככה הוא עוצר את מתנגדיו או מתחריו בבית הרבי
אם ממשיכים לשבת בקואליציה זו לא נופלת ולא מתקנים את חוק הגיוס, זה סופו של ליצמן, ואין זה פלא מדוע הוא משתולל. אבל האם הציבור צריך לסבול בגלל הבעיה האישית שלו? הסערה של השבוע האחרון היא תוצאה של מאבק אישי, העלול להוביל את הציבור כולו לכיוונים מאוד לא רצויים
התקוה היא כי החוק יתוקן ומה שיותר מהר, אבל יחד עם זאת הבעיה האישית של סגן שר או ח"כ אסור שיכריעו בשאלות כאלו
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.