למנצח על נגינות מזמור

היום סמוך ליא''צ של אבי נזכרתי בילדותי בהונגריה שבפנאי של יום ראשון בנוח על אבא ע''ה הרוח היה מושיב אותי על ברכיו ושוקע בעולמו כשהוא מהמהם תנועות  מנעימות המיתרים של המנגנים הצוענים שחלפו בעירו לפני המלחמה ואלה היו נעימות הומיות ורווייות עצב נמוך רוח שהיו משחררות לו ע''ה את מעצורי דמעותיו מחמיצות את לבבי ומלחלחות את עיני..  

מתוך אותם זכרונות ילדות חיפשתי היום ומצאתי קובץ הקלטות של מוסיקה צוענית ונפלתי על קטע של מוסיקה במקצב מסע עבדים נשויי טובה שליווה את דבריו של פייטן צועני ששח בהונגרית עממית כבסוד לחש מהגיונות לבבו השבור של אומלל בשואת הצוענים בימי מלחה''ע השניה. הקשבתי עוד פעם ועוד פעם כשאני מתחנן בלבבי שיפוג הקסם אך תפילתי לא נענתה.

טבעי שהתחלתי לחשוב על מוסיקה חרדית מקבילה שתלוה אותי למחוזות הנפש של בני דורי הדור הראשון לשואה שאני כאשתי ומשפחתה משתייכים אליו און ליידער ס' גיבט נישט.. לא מצאתי דבר הדומה או דומה לדומה לו, פשוט אין

אני עבדכם בוודאי לא היחיד שעדיין רדוף במחשבות על רגעיהם האחרונים של אחיו ואחיותיו בתוך גוש המוני האומללים הההומים עירומים בתא הגזים של אושוויץ. דמיוני עדיין מלווה את יקירי שלא היכרתי במסעם הסופי בקרון הבהמות החתום אני עוצם עיני ועוד שומע את הלמות ברזל המסילה החורק ומייבב מעל קול בכיות האומללים ועולליהם הצמאים.. גדלתי בין קריגס-אידן חשוקי שפתיים וכפופי גוו שתפסו בשפיות בקצות ציפרניהם השחוקים מעמל כפיים מנמיך רוח. אז מה לי עם דגדוגי הפופיק המשמימים של המוסיקה החרדית העכשווית?  אני לא מנסה אפילו להתחבר לדבייקעס האדרוגני של האוי אוי אוי והאיי איי וויי איי האין סופי, טראנסי רבי נחמן מאומאן החסדיי השיים הסאטמארי ושאר המחמדים שמהוים את השלאגערים החרדים הנפוצים מביכים אותי, האמנם זה מאפיין רמת רגישות וטעם, הזהו המענה 'שלנו' לנפלאות יצירות המוסיקה העולמית, האמנם? , וויי איז מיר.. אני שומע ונחמץ

יהודי פשוט

לונדון