יושב אני מכונס בתוך עצמי, עם דמעות שלא מפסיקות לרדת, על הסתלקותו של האי גברא חבר, ידיד, המחותן היקר שלנו הרה"ח יצחק אביקסיס ע"ה. איש אהוב על הבריות, נעים ונחמד לכולם. את מחותני היקר באדם, הכרתי מזה שנים רבות, בעת שסיים בהצלחה את לימודיו בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד, הילד הצנום עם האור החסידי בפניו שהגיע היישר מהעיר רמלה, ולאחר מכן הפך להיות מורה למכונאות רכב. בכל פעם שנכנסתי למגמה במסגרת עבודתי בניהול המוסדות, ראיתי באיזה אהבה ומסירות העניק וטיפול בנוער שהגיעו ללמוד מכל קצות הארץ, והולכים בדרך התורה והעבודה. הדמות שלו כחסיד עניו ותמים, נתנה השראה לכל הסובבים אותו. היה מקפיד קלה כבחמורה. לימים התמנה כמדריך נוער, ולאחר מכן כמנהל בתלמוד תורה בפ"ת. לא פעם היה מתקשר אלי, שאעזור לכמה אנשים במצוקה רפואית, ותמיד בקור רוח ובדרכי נועם. תמיד היה מבקש ממני סליחה אם הפריע לי, ואם לא כבד לי העניין. אויי יצחק היקר, הכנסת אורחים בביתך הייתה דוגמא לכולם. כל אדם שנתקע עם הרכב בגשם, הגשת עזרה הראשונה לכולם בתיקון הרכב. ללא קבלת תשלום. הכל מתוך אהבת האדם. כחייל של הרבי נשיא דורנו התייצבת תמיד בפעילותך בקירוב לבבות. עשרות ואולי מאות בני נוער חייבים. והכל מתוך צניעות.
גידלת בית חסידי יחד עם רעייתך מרת חנה שתחי', בנים ובנות שהולכות בדרך שהתווה הרבי מליובאוויטש ושאתה הייתה המורה דרך לסלול לילדייך היקרים. מהי אהבת ישראל? לא פעם ישבתי בשולחן שבת בביתך, והרגשתי שמלאכי השרת באים לברך את השולחן הטהור בביתך.
קשה לי מאד, אך בטוחני שעלית למרום, ובוודאי תזרז את הגאולה. המקום ינחם את בני המשפחה ורעייתך חנה. בתוך שאר אבלי ציון וירושלים
מהמחותן הרב יעקב גלויברמן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.