מאת תלמיד פוניבז'
הגיע
פעם אחת ולתמיד לנתח בניתוח אנתרופולוגי מה קרה לר' שמואל אוירבך והיכן
נפל. זה לא סוד שר' שמואל הגיע ממש עד לצמרת לפסגה ממש. הוא בנו של פוסק
הדור. שם המשפחה שלו הקנה לו המון נקודות בתחילת דרכו כל מי שזוכר את ההילה
שאפפה אותו בשנות ה-80. מנגד שמואל אוירבך פעל רבות להחניף לרב שך וללקק
שם בלי סוף וזה עזר לו מאד. שלישית שמואל אוירבך הצליח להתחבב ולהתחבר עם
המרן האמיתי מי שמכתיר את המרנים וקובע את סדרי העדיפויות מי לחיים ומי
למוות הלוא הוא מיודענו נתי גרוסמן. כך שהיה ברור לכולם כבר בסוף שנות ה-80
ששמואל אוירבך הוא יהיה ה"גדול" ור' שמואל עבד על זה קשה מאד אצה לו הדרך.
אבל
כאן הוא נתקל בכמה חומות בצורות שלא התכונן אליהם והם אלו שפגעו בחלום
הרטוב שלו והבילו אותו לשאול תחתית להתדרדרות רוחנית ולדרדר עימו את כל מי
שהלך איתו, תוך כדי שר' שמואל מתחושת הנקמה החליט לשפוך את התינוק עם הדלי
עם כל המשמעות החמורה של הדברים וכך נהג בחמש השנים האחרונות בצורה שלא
היה לה אח ורע בהיסטוריה עם אנשים שהחשיבו את עצמם לגדולים. וכאן צריך
להודות ולהלל את גאון הגאונים איש האלוקים קדוש ה' מרן הגראי"ל שהיה היחיד
בדור האחרון שלא פחד מהטראבל מייקר ששמו שמואל אוירבך וזרק אותו מתחת
לגלגלים בצורה המבישה ביותר כפי שמגיע למחוצף בסדר גודל שלו. ועל כך עולם
התורה חייב להרב שטיינמן את עתידו.
ובכך
מה הייתה הטעות של שמואל אוירבך והיכן מעד? שמואל אוירבך הטעות האמיתית
שלו שהוא השליך את כל יהבו על איש אחד ר' נתי גרוסמן. זה נכון שהוא צדק אבל
עם כל הכבוד לא שמים את כל הביצים בסל אחד. אט אט הוא התחיל להסתאב אצל
רבים.
ההתערבות
הברוטאלית שלו בבחירות תשמ"ט שרפה אותו אצל החסידים באותה תקופה. גם אביו
הגדול החל לסלוד ממנו. המלחמה החזיתית שפתח אז עם ר' דב לנדו ור' חיים
גריינמן בתקופת בחירות תשמ"ט התבררה לימים כטעות אסטרטגית חמורה ביותר
שכפי שידוע לכותב השורות שר' שמואל עצמו התוודה מספר פעמים שעשה את טעות
חייו. מעריציהם של ר' דב ור'חיים שהם רבים מאד חיכו לנקמה ובבוא היום היה
מי שפרע את החוב. פטירת אשתו של ר' שמואל הייתה קפידא של גדולי הדור נגדו.
טעות
נוספת, אט אט ר' שמואל החל לגלות חוסר שלווה רצונו להיות גדול הוציאה
אותו משלוותו. הוא החל לגלות סימנים עצבניים ובדרך כלל שאדם מגלה עצבים
וחוסר מנוחה הוא עושה טעויות בקצב של תותח.
חלק
מאסטרטגיית הגדול הייתה השאלה שנידונה בקוורטט שהיה בנוי משמואל דויטש
שמואל אוירבך ונתי גרוסמן איך מסיטים מהדרך את חזון איש 5. הם ראו בו מסוכן
מאד להמשך שליטתם הירושלמית ואז נתי גרוסמן עלה על ההמצאה הגאונית בתקופת
חוק טל להדביק להרב שטיינמן את התואר פשרן. כך שכביכול הרב אלישיב שהיה
פשוט בובה על חוטים של שמואל אוירבעך ונתי גרוסמן יצא נקי ואילו את הרפש הם
ישלחו על הרב שטיינמן וזה מרוב ענוותנותו אפילו לא יגיב וכך יחסלו את
האפשרות שביום מהימים הוא יצליח לתפוס את ההנהגה.
הכל
היה כל כך ברור וכל כך נהיר שר' שמואל ראה את זה טבעי ממש שבאופן חלק מיד
לאחר פטירת מרן הגרי"ש ההנהגה עוברת אליו מבלי שאפילו מישהו יוכל למצמץ.
הכל היה תפור על פי מידותיו של הזקן ממרא.
אבל
משמיים היה מי שריחם על שארית הפליטה, ובעוד שמואל אוירבך סופר את ימיו
של הרב אלישיב שאושפז וציפה להלוויה שם היה אמור להיות השואו הגדול, והוא
היה אמור להיות המספיד ומיד לאחר מכן היה אמור להתחיל הפמפום האדיר שרק נתי
גרוסמן יודע איך לעשות זאת, אבל הכל מתרחש בדיונים חשאיים שמנווט רבן של
ישראל הגראי"ל שטיינמן ובעוד המן האגגי משערי חסד כבר מספר לרוב יועציו על
רוב עושרו תוך כדי לגימת היין היומית שלו כשיכור כמו לוט, מרדכי היהודי
בבני ברק מתכנן לו את מפלת חייו שבסופו של דבר מת כמו כלב משברון לב.
הכל
הלך לפי התכנון נתי גרוסמן חיכה ליום להנפיק את הכותרת שהמציא על הרב שך
אבי אבי רכב ישראל ופרשיו בקשר לרב אלישיב. תיק חבצלת הייתה מוכנה. רק חיכו
לרגע של יציאת הנשמה בפועל. הרב אלישיב כבר למעשה היה מת כמה חודשים פשוט
הוחזק על שטקרים.
ואז.....
הרגע ההיסטורי המדהים.. י בסיון תשע"ב חודש ותשעה עשר יום לפני פטירת
הגרי"ש זצוק"ל, זה קורה בהפתעה מדהימה. כולם מודחים שמעון גליק זכור לטוב
מנצח על מלאכת הקודש עליו הופקד ישירות מפי הגראי"ל. נתי גרוסמן לא מוותר
יוצא למלחמת חורמה. יחד עם חברו לבין, רבים נטו לחשוב שנתי גרוסמן ינצח אבל
המלחמה העיקשת הביאה בסופו של דבר לניצחון ענק היסטורי, שכמותו לא הייתה.
נתי גרוסמן ופטרונו או יותר נכון הגולם שיצר בדמות זקן מסורס נוכל וגנב
אכזר ומושחת משערי חסד יצאו נבוכים ממש מי שופכין על פרצופיהם והעיר בני
ברק צהלה ושמחה וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר.
ואז
החלה שרשרת הטעויות הטקטיות והאסטרטגיות ומכתיר המרנים החל לעשות טעויות
ונפילות והגאווה וגסות הרוח שלו העבירו אוות על דתו ודעתו עד למותו הטראגי
של שבתי צבי ימ"ש בשבת קודש. החליטו לפתוח עיתון להעמיק את המלחמה
בהגראי"ל. הם לקחו בחשבון שהגראי"ל יישבר שרוב מניין ובניין יעברו אליהם,
אבל הכל קרס להם כמגדל קלפים. העולם היהודי הקיא אותם, כל טעות הפיל אותם
למחוזות שהם לא הבינו איך זה קורה להם. הם מצאו את עצמם מחובקים עם סטמאר ועם ציונית דתיים כל מה שפגע ברב שטיינמן המחבלים התחברו לזה מיד ושמואל
אוירבך מאמין לדברי ההבל של נתי גרוסמן שהנה כבר הרב שטיינמן עוצם את
העיניים והוא הוא הגדול הבא. והמטומטם משערי חסד קונה את הלוקשים ומממשיך
להזרים להם את המליונים לעיתון ובינתיים במשך קרוב לארבע שנים כמו מפגר
נתי גרוסמן גם לא משדרג לשמואל אוירבך את התואר מרן ומשאיר אותו תקוע עם
התואר הגאון הגדול כמו ששם לו ביתד מול הרב שטיינמן והעולם היהודי צועד
בהמוניו לעבר הרב שטיינמן ושם בשערי חסד כל פיפס שהנה הרב שטיינמן הולך
מהעולם ושמואל אוירבך מתפוצץ לא מבין איך הוא נקלע לפינה חשוכה כזאת
כשמסביבו סוטים ופדופילים ומושחתים שמסבנים לו את השכל ואט אט הוא מרגיש
מנודה. כל גימיק של נתי גרוסמן מרחיק אותו לגמרי מעולם התורה. הפאדיחה
בעיצומה. אט אט התרגל ר' שמואל מבין את הברוך הגדול. וכל השאר היסטוריה.
זה מה שקורה למי שכל חייו חי ברדיפה. רדיפה אחרי הכבוד רדיפה אחרי גדולי
ישראל ורדיפה נגד עולם התורה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.