״מי שיודע לחכות לטוב אשר לו הוא מייחל, לא ילך בדרך שממנה הוא עלול להתייאש.״
שמועה על אחד מגדולי ראשי הישיבות שמצבו הבריאותי לא טוב וכתב צוואה ובה הורה: בענין ההספדים, אבקש לנהוג כצוואת הגראי"ל וכהוראת הגר"ח..
ולקבור אותו בין אנשים פשוטים ליד הגראי"ל
האדמו"ר מקלויזנבורג היה אומר:
בני ישראל יצאו ממצרים עמוסים בכל זהב מצרים, 90 חמורים לוביים נצרכו לנשיאת כל הרכוש.
במעשה העגל זרקו בנ"י את כל זהבם לתוך האש משם יצא העגל.
עגל?! שאל האדמו"ר, פרה, שור הבר היה צריך לצאת?!
אלא מה, היו כמה עסקנים בדרך...
אישה אחת מגיעה לכותל המערבי להתפלל כי בעלה מת, היא בוכה ובוכה עד 3 בלילה.
פתאום היא נהיית צמאה מהבכי, אז היא מתחילה לחפש משהו לשתות.
בטעות היא מגיעה לרובע הערבי. מגיעה לקיוסק ומבקשת משהו לשתות.
שואל אותה המוכר: "בכית?"
האישה: "כן, בעלי מת".
המוכר שואל שוב: "בכית?"
האישה: "כן אתה לא רואה??? העניים שלי אדומות!"
המוכר מתעקש ושואל שוב: "בכית?"
האישה: "אני אומרת לך שכן!"
אז המוכר מתעצבן: "גבירתי בכית או בקבוק???".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.