שמעתי
אתמול את משה גפני מדבר בכאב רב וזה לא היה הצגה, כי בעוד שהרב שטיינמן
נישא בהערצה בלתי רגילה בכל החוגים כולל החילונים דבר שאין לזה אח ורע, הרי
דווקא אצלנו אותה קבוצה אלימה ובריונית ממשיכה עד לרגע זה להלחם בו ומול
אותם התקפות לא עשינו דבר.
הרב
גפני, עם יד על הלב אכן לא עשית דבר והיה הרבה מה לעשות כדי לטפל באותם
אלימים בעיקר בראשי הזרוע המצבעת אותם אתה מכיר היטב מגרודנא ואתה גם יודע
איך לטפל בהם.
אבל
נניח שניה למה הם לא טופלו כפי שראוי לטפל באנשים אלו שהם סכנה לעצם קיומה
של היהדות החרדית. אבל גם אם למישהו זה לא נעים הגיע העת לעשות צדק
היסטורי עם אחרון העיתונאים החרדים שנותרו לנו שבמשך שנים נלחם למען כבודה
של תורה ונלחם כמו אריה. וכוונתי לעיתונאי עמיתי ר' חיים שאולזון, אני יודע
מר גפני ששנאתכם לשאולזון הייתה פתלוגית מכל מיני סיבות שאין המקום
לפורטם כעת, אבל אם תקח את המלחמה של שאולזון למען הרב שטיינמן למען ר' דב
לנדו ר' חים גריינמן ר' דוד ור' בערל פוברסקי שאותה קבוצה אלימה של הפלג
כבר רודפת שנים את גדולי התורה האמיתיים גם אתה ר' משה גפני חייב להודות
שבעוד שאתה שתקת כשתיקת הכבשים ר' חיים שאולזון נלחם כמו אריה ויש לו הרבה
מאד קרדיט בהוצאתם של הפלג הירושלמי מחוץ למחנה. אמנם אני מודע שלא רבים
נהנים מהסגנון הבוטה של שאולזון, אבל כנראה שמול עבריינים כמו הפלג חייבים
חד לשון כמו ר' חיים שאולזון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.