"על מי שנותן לעולם לא לזכור; על מי שמקבל לעולם לא לשכוח."
וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו
בשביל מה היה צריך להריחו?
אלא שידע שיש אחד הלומד ושיש אחד שעושה "מחאות"
והכהו עיניו ולא יכול לראות. הוצרך להריח אם נודף ממנו בואש.
שאלה שהגיעה הבוקר לאחד מחשובי הדיינים בירושלים:
שני אברכים שהתערבו ביום שישי על אלף דולר האם ליצמן יתפטר באם יתברר שחיללו שבת ברכבת גם ע"י עובדים יהודים מתווכחים האם טענת ליצמן לפיה מספיק שבדימונה לא עבדו יהודים בשביל שלא יצטרך להתפטר פוטרת את המתערב מהאלף דולר או לא.
פקח מרשות המיסים מגיע למשק חקלאי ענק בגליל ומבקש לערוך חיפושים ובדיקות.
החקלאי אומר לו "בסדר, רק אל תיכנס לשדה ההוא" ומצביע לעבר אחד השדות.
אומר הפקח "אני נציג של האוצר, מס הכנסה, ויש לי צו ביד,
זה אומר שאני אכנס לאן שארצה, מתי שארצה ועם מי שארצה. זה ברור?! יש שאלות?"
בעל המשק אומר לו "סבבה תעשה מה שאתה רוצה" וחוזר לעניניו.
כעבור כמה דקות בעל המשק שומע צעקות מהשדה ורואה את הפקח בורח על נפשו משור ענק ומטורף של 300 קילו.
השור מצמצם פערים מהר מאד...והפקח צורח "אמאאא אני מת"
אז בעל המשק צורח לפקח: "הצו... תראה לו את הצו..."
ילדה אחת מדברת עם המורה שלה על לוויתנים. המורה אומרת שמבחינה
מעשית לוויתן לא יכול לבלוע אדם,
כיוון שלמרות גודלו העצום, הגרון שלו קטן. הילדה הקטנה מזכירה שיונה
הנביא נבלע על ידי לוויתן. המורה המתוסכלת אומרת שוב שזה בלתי אפשרי,
והילדה הקטנה משיבה: "כשאגיע לגן עדן, אשאל את יונה הנביא מה היה".
שואלת המורה: "ומה יהיה אם תגלי שיונה הגיע לגיהינום?"
עונה הילדה: "אז כבר את תשאלי אותו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.