מאלף הדבר כי השם שקבע לספר ההוא היא "בסערת אש" - וכידוע לכל באריכות מספר לקוטי אמרים תניא ממה שנאמר ביחזקאל במרכבה: רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת גו', שהם ג' קליפות הטמאות, - וההוא בחר לספרו שם משילוב שני קליפות טמאות, כי בא להכריז על מרכולתו ולהעיד על עיסתו, בצקו של נכרים, וד"ל.
בקשר לאשה הנכריה שהתפללה ב'אהל' ונתרפאה
זה
מזכיר לי סיפור. לצדיק ר' מדורהבישט נכנסה אשת ה'פריץ' של העיירה. הבן
יחיד שלה חולה סכנת נפשות, היא סיפרה, והיא דורשת מהרב שיתפלל לרפואתו. היא
גם איימה על ר' יצחק מדורהבושט שבאם המופת שלו לא יעבוד אזי בעלה הפריץ
יגרש כל היהודים מעירו.
ר' יצחק יצא החוצה פרס ידיו השמימה והתפלל:
"רבש'ע העולם כולו מלאה גויים, נו, אז עוד גוי אחד בריא כבר לא משנה".
ובן הפריץ התרפא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.