טעות פאטאלית עשה הרמטכ"ל באימרה שעוד יזכירו לו זאת הרבה פעמים, כי החייל אינו בן, במילים אלו הוכיח הרמטכ"ל כי החייל אצלו סמרטוט, הקשר רחוק. בעבר הקשר בין הרמטכ"ל לחייל היה קשר של משפחה ובזכות הקשר הזה ניצחנו במלחמות
איני נכנס לאמונותיו ודיעותיו של הרמטכ"ל. מה שברור ומקובל על הכל כי בתפקידו הוא חייב לשמור על האינטרס של מדינת ישראל, והשאלה היא, האם הצעד שעשה בפרשת החייל אלאור אזריה שירתה את ישראל או פגעה בה פגיעה שאפילו האירנים לא היו מצליחים לפגוע, שיאמין הרמטכ"ל שהחייל התנהג לא בסדר, האם מותר היה לצאת לרחוב בצורה שכזו, האם מותר היה לשתף את הציבור ואת העולם בנושא הזה, האם הרמטכ"ל הוא עיוור ואינו קולט כי הגויים במיוחד אוייבי ישראל ממתינים למשפט כזה זה בשבילם החומר הכי טוב לפגוע בישראל
מדוע משפט כזה היה צריך להיות בראווה שכזו, מדוע זה לא יכול היה להיות בדלתיים סגורות בצבא מבלי שמשתפים את הציבור כלל, מדוע התנהל הוויכוח הזה בפומבי כשברור כי ינצלו זאת לרעת ישראל
גם אם לדעת הרמטכ"ל החייל עשה שלא כדין, וגם אם דעותיו שמאלניות, בתפקידו כרמטכ"ל האינטרס הישראלי חייב היה להיות לפני הכל, והוא למנוע מן הגויים בעולם לדעת מה קורה בנושא הזה
ואחר כך יש עוד דבר שהרמטכ"ל מתעלם והוא דעת הקהל הישראלי, וויכוח כזה מפלג את העם, משפט פומבי שכזה הגדיל את החיץ והרחיק עוד יותר את אלו מאלו, האם זה תפקידו של הרמטכ"ל לפלג את העם בישראל?
הרמטכ"ל בדרכו שירת את השטן ולא ישראל, מפני שאם רצה את טובת מדינת ישראל, הוא חייב היה לעשות הכל למנוע שבכלל יידעו על משפט כזה, ולמנוע חיץ בתוך העם
מציאות היא, כי רוב הציבור מתנגד לעמדותיו של הרמטכ"ל בנושא, וזה מספיק בשביל להבין כי עליו להתחשב בעם כולו ולא באינטרסים מפלגתיים ופוליטיים שמשרתים את השטן ולא את ישראל
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.