שריפת הצרות - או חיים על חשבון צרות של אחרים?

יושבים מוחות ומחפשים מה להמציא איזה גימיק יעבוד על הציבור שיתן כסף, ומי שילמד את 'קופת העיר' וכמה ארגונים דומים להם, ימצא, כי למרות שהם כלל לא מאמינים במה שהם עושים ואומרים, הם יכתבו ויעשו למען הרבות הכנסות מן העולם גולם הקונה כל שטות

מי שלמד את האידיאולגיה הליטאית במיוחד זו המתנגדית, ויעקוב אחר 'קופת העיר' ימצא כי רוב גדולי הליטאים שללו ואף לחמו באמונות הללו, כתבו על גדולי החסידים דברים נוראים בשל אמונות כאלו, ומעולם לא הציעו תפילות של ארבעים צדיקים במערות קבורה כאלו או אחרים. יצויין כי הגר"א מוילנא כל חייו לחם נגד ההליכה לבתי קברות כולל להוריו, הוא הלך פעם אחת לקבר אמו והצטער על כך כל חייו. הרב שך מספר שהיה שנים בוילנא ומעולם לא עלה לקברו של הגר"א מוילנא, בעולם הליטאי ללכת לקברים היה ביטול תורה, ואילו 'קופת העיר' הפכו להיות חסידים יותר מן החסידים, וכל גימיק שדרכו אפשר לעשות כסף, מתעלמים מן האידיאה ומעדיפים את הגימיק

השבוע הם התכנסו למעמד שריפת הצרות, הם הבטיחו ברכות לכל מי שישלח כסף, מי כמוהם יודעים כי אין כאן שריפת הצרות אלא עשיית הרבה כסף על חשבון צרות של אחרים. רוב התורמים הם מי שיש להם צרות או שהם חוששים מצרות, כשטוב לאנשים, הם יתנו צדקה אבל לא למי שעובדים עליהם. מצוות הצדקה אינה תלויה בכינוסים מן הסוג הזה וגם לא במי שנותנים לקרן הזה. ההגיון אומר כי מאחר ויש הרבה שנותנים לקופת העיר אז עדיף לתת לאחרים ששם פחות נותנים וצריך את הכסף הרבה יותר

אם 'קופת העיר' רוצים כסף, שיפנו ישירות בלי גימיקים, שיאמרו בפה מלא לשם מה הם צריכים את הכסף, ואם אכן המטרה מצדיקה את הכסף, יתנו, ואם לא, הגימיקים כמו מעמד שריפת הצרות הם הונאה, אנשים תמימים קונים את הלוקשים הללו ושולחים כסף ולא יודעים כי עבדו עליהם

חיים שאולזון