כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים

הרב חיים אמסלם מסביר

אפרופו דברי שר החינוך נפתלי בנט והויכוח שהתעורר אודות לימוד התורה מול לימוד המדעים מה שנקרא לימודי החול כדאי להיזכר בדברי רבותינו השונים, אשר מראים שלמודי החול בחלקם גם הם תורה נקראים. והרמב״ם שכתב שכל החכמות הם כרקחות וטבחות לגבירה שהיא התורה, והוא עצמו למד והעמיק בפילוסופיה ומדעים והיה רופא מפורסם בדורו, ושמו נודע לתהילה לדורות, הוא לא ראה בזה ביטול תורה אלא צורך חיוני לפרנסה ולתורה.
וסתם שאלה: דקדוק זה חול? תנ״ך זה חול? שירת רבותינו מתור הזהב, זה חול? לימוד אלגברה בשביל להבין משניות כלאיים פיאה עירובין, זה חול?

רבי הלל משקלוב תלמיד הגאון מוילנא על רבו הגר"א: "נודע למשגב, שרבנו... עסק הרבה גם בחקירת סגולות הטבע מחקרי ארץ לשם השגת חכמת התורה ולשם קידוש ה' בעיני העמים ולשם קירוב הגאולה. עוד מצעירותו הראה נפלאות בכל שבע החכמות והרבה לבקש. גם ציוה לתלמידיו ללמוד כמה שאפשר בשבע החכמות של מחקרי ארץ, גם בכדי להרים את חכמת ישראל עפ"י חכמת התורה בעיני העמים... ומפה לאוזן אמר לנו הרבה פעמים: מה עושים תופשי התורה שלנו בעד קידוש השם כמו שעשו הקדמונים מגדולי ישראל, שרבים מהם קידשו שם שמים ע"י ידיעתם המרובה בחקירת מצפוני הטבע מנפלאות הבורא יתברך שמו, אשר גם רבים מחסידי האומות העלו על נס את חכמת ישראל חכמי התורה, אנשי הסנהדרין, תנאים ואמוראים וכו', ובדורות המאוחרים רבנו הרמב"ם, ובעל התוספות יו"ט ועוד, אשר הרבו לקדש שם שמים בעיני הגוים על ידי חכמתם במחקרי ארץ" (קול התור ה, ב).

ומצינו במסכת שבת (עה, א):
"כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר: ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו".

ולהלן כמה ציטוטים מהרמב"ם במורה נבוכים...

שמע ממני אני מה שנתברר לי לפי דעתי ממה שעיינתי בו מדברי חכמים, והוא שהם מכנים 'במעשה בראשית' למדעי הטבע וההעמקה בהתחלות המציאות.

ודע כי גם עניני הטבע אי אפשר ללמד בפירוש מקצת תחילותיהם כפי שהם... לפי שהם דברים שיש בינם לבין מדעי האלוהות קשר גדול, וגם הם סודות מסודות המדע האלוהי. ואל תחשוב שאותם הסודות הגדולים ידועים עד סופם ותכליתם לאחד מבני אדם... ולא יושג אותו המדע האלוהי אלא לאחר מדעי הטבע, כי מדע הטבע תוחם את המדע האלוהי וקודם לו בזמן הלימוד... ולפיכך עשה יתעלה פתיחת ספרו במעשה בראשית, שהוא מדע הטבע כמו שבארנו.

אינו אוהב הקב"ה אלא בדעת שידעהו, ועל פי הדעת תהיה האהבה, אם מעט מעט, ואם הרבה הרבה, לפיכך צריך האדם לייחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות, המודיעים על קונו, כפי כוח שיש באדם להבין ולהשיג...

כל חוכמות הגויים מישראל

הרמב"ם במורה נבוכים
דע, כי החכמות הרבות אשר היו באומתנו בהאמתת אלו העניינים אבדו בארוך הזמן ובשלוט האומות הסכלות עלינו ובהיות העניינים ההם בלתי-מותרים לבני אדם כולם...

ר' יהודה הלוי בכוזרי:
חוכמה זו המוחזקת בכוח אלוקי, איננה כי אם בזרע שם, שהוא סגולת נח. לא פסקה החכמה ולא תפסוק הסגולה ההיא מאדם. ולא תהיה החכמה ביוון אלא מעת שגברה ונעתקה החכמה אליהם מפרס, ואל פרס - מכשדים, וקמו בהם הפילוסופים המפורסמים בימים ההם, לא קודם לכן ולא אחר מכן
ומה תאמר בחכמת שלמה, וכבר דיבר על כל החכמות בכוח אלוקי ושכלי וטבעי? והיו אנשי העולם באים אליו להעתיק חכמתו אל האומות עד הודו. וכל החכמות הועתקו שורשיהן ובכללן מאתו אל הכשדים תחילה, ואחר כך אל פרס ומדי, ואחר כך אל יוון, ואחר כך אל רומי. ובאורך הזמן ורוב המיצועים לא נזכר בחכמות שהם הועתקו מן העברים, אך מן היוונים והרומיים.

ר' אליהו דל מדיגו:
כאשר אבדה מלכותנו, ומנוחה בגויים לא מצאנו, היינו כנבוכים בעמקי ים. אבדו כמעט חכמינו וספרי הקודמים אשר היו באומותנו, ולא נשאר לנו מדברי קודמי אומתנו כי אם המשנה והתלמוד והדומים לאלה.