הרב שך עם חרדקי"ם |
בתקופה האחרונה מפלגת ''ממשיכי הרב שך'' זועקים וצועקים על
''גזירת חינוך'' המתרגשת ובאה על מוסדות החינוך, אולם כאשר יורדים לפרטים
הם מתקשים להצביע על שינויים ספציפיים שהיו בתקופה האחרונה בתלמודי התורה
או בבתי הספר של בית יעקב, אשר מצדיקים את פתיחת המוסדות החדשים שלהם
''בדרכו של הרב שך''. חפירה קלה בהיסטוריה, מלמדת כי תקופת מרן הרב שך
משופעת בשינויים מרחיקי לכת במוסדות החינוך החרדי, שינויים שחלקם אף
ביוזמתו של מרן הרב שך עצמו, וחלקם בכפיית משרד החינוך.
א. הפיכת כל מוסדות הפטור למוכר שאינו רשמי – היה זה בזמן
הכניסה לממשלת בגין בתשל''ז בהכרעת מרן הרב שך. עד אז היו את מוסדות החינוך
העצמאי שתוקצבו בתמורה לפיקוח וכו', ואת מוסדות הפטור שלא תוקצבו ולא היו
תחת שום פיקוח. בעת הכניסה לקואליציה אחת הדרישות הייתה תקצוב מוסדות
הפטור, כאשר בתמורה נכתבו תקנות הנותנות סמכויות מסויימות למשרד החינוך
במוסדות הללו והם התחילו לקבל תקציב מהמדינה.
ב. הפיכת החינוך העצמאי לממלכתי דתי – אחד העקרונות הבסיסיים עליהם הושתת החינוך העצמאי היה תקצוב חלקי למוסדות החינוך מטעם המדינה וחלקו ע''י תרומות, במשך שנים החינוך העצמאי ניהל מגביות לצורך אחזקתו בחו''ל (חלק המדינה בתקצוב נע במשך השנים בין 60% ל75%), ההגיון היה פשוט, בתקצוב החלקי העצמאי נקבל שליטה במוסדות (כל זה בניגוד למסגרות הממ''ד, שקיבלו תקציב מלא, למרות שהפיקוח על המוסדות גם שם עצמאי באמצעות מנהלת חמ''ד). כבר בהסכם הקואליציוני עם בגין בשנת 1977 נקבע כי מוסדות החינוך החרדים יתוקצבו בשיוויון למוסדות הכלליים, אולם בפועל העניין נכנס לתקציב רק בשנת 1992 (כנראה עד אז היו השלמות מה''כספים הייחודיים'') בקואליציה הראשונה בה ישבו דגל התורה, נושא הכספים הייחודיים עלה לכותרות ונכנסו לתקציב סעיפים המסדירים את העניין, כאשר בין הייתר נקבע כי מוסדות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני יתוקצבו בשיעור של 100%. בכך למעשה הפך החינוך העצמאי לדומה ל''ממלכתי דתי'' אשר מתוקצב ב100% ע''י המדינה והפיקוח הפדגוגי אינו ישירות בידי משרד החינוך.
ב. הפיכת החינוך העצמאי לממלכתי דתי – אחד העקרונות הבסיסיים עליהם הושתת החינוך העצמאי היה תקצוב חלקי למוסדות החינוך מטעם המדינה וחלקו ע''י תרומות, במשך שנים החינוך העצמאי ניהל מגביות לצורך אחזקתו בחו''ל (חלק המדינה בתקצוב נע במשך השנים בין 60% ל75%), ההגיון היה פשוט, בתקצוב החלקי העצמאי נקבל שליטה במוסדות (כל זה בניגוד למסגרות הממ''ד, שקיבלו תקציב מלא, למרות שהפיקוח על המוסדות גם שם עצמאי באמצעות מנהלת חמ''ד). כבר בהסכם הקואליציוני עם בגין בשנת 1977 נקבע כי מוסדות החינוך החרדים יתוקצבו בשיוויון למוסדות הכלליים, אולם בפועל העניין נכנס לתקציב רק בשנת 1992 (כנראה עד אז היו השלמות מה''כספים הייחודיים'') בקואליציה הראשונה בה ישבו דגל התורה, נושא הכספים הייחודיים עלה לכותרות ונכנסו לתקציב סעיפים המסדירים את העניין, כאשר בין הייתר נקבע כי מוסדות החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני יתוקצבו בשיעור של 100%. בכך למעשה הפך החינוך העצמאי לדומה ל''ממלכתי דתי'' אשר מתוקצב ב100% ע''י המדינה והפיקוח הפדגוגי אינו ישירות בידי משרד החינוך.
ג. בגרות בסמינרים בפריפריה – היה זה מרן הרב שך שהכריע על כך
שבסמינרים שבפריפריה ייבחנו התלמידות בבחינות הבגרות אשר נאסרו בכל
הסמינרים, הסמינר הראשון שקיבל אישור היה הסמינר בחיפה, ולפי מה ששמעתי הוא
אף מחזיק במכתב מיוחד ממרן הרב שך בנושא, אחריו הלכו כל הסמינרים ביישובים
כגון סמינר פתח תקוה ועוד, למעט בני ברק ירושלים וכו'.
ד. כיתה ו' בסמינרים – מאז ומתמיד משרד החינוך פעל ''לקדם את
הציבור החרדי'' לפי הבנתו, והעלה דרישה להוספת כיתה ו' בסמינרים כלומר שנה
שניה ללימודי המקצוע. מרן הרב שך זצוק''ל ראה בזה בעיה והתערבות מסוכנת,
אולם נכנע לדרישת משרד החינוך שעמד על דרישתו.
ה. לימודי מקצוע לבנות בסמינרים – בעבר הסמינרים לבנות לימדו
מקצוע אחד בלבד, הוראה. היה זה מרן הרב שך ששקל בפלס בין הרצון ללמד את
הבנות מקצוע רוחני וקדוש, לעומת המחסור במקומות עבודה בתחום, ואי היכולת
לפרנס בית של תורה במידה וכל הנשים תלכנה רק ללימודי הוראה, והתיר לימודי
מחשבים והנהלת חשבונות, להלן קטעים ממכתבו: והרבה ברכה רואים במוסד הזה שהן
משתלמות למקצועות כמו ''חינוך מיוחד'', ''מחשבים'', ''הנהלת חשבונות'',
והנחיצות בזה רב כי אין משרות בהוראה לכולן..... .....כי על ידי זה ינשאו
לבעלים ת''ח, ויאפשרו לבעליהם להתמסר יותר ללימוד התורה.....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.