החומש המצונזר של סקווירא - השמיטו חלקים מן החומש 'להציל' את הילדים שחלילה לא יכשלו ולא יירדו מן הדרך אם חלילה ילמדו את התורה כפי שהיא ניתנה מסיני

לאן הרחקנו זה לא ייאמן, אין זה חדש שבישיבות חסידיות לא למדו גמרות מסויימות לפני החתונה, לדוגמא מסכת כתובות מתחילים רק בדף י"ח ורק אחרי החתונה מתירים ללמוד מן ההתחלה, אבל לפחות לא צינזרו, שם טענו בין כה וכה לא מספיקים את הכל לפני החתונה אז שילמדו מה שלא יביא להם חלילה הרהורים בעניינים שעדיף שבחורים לא יחשבו עליהם

בסקווירא החליטו לעשות צעד קדימה, ולא רק שלא מדלגים, אלא לומדים הכל כולל בראשית, אבל מצנזרים את החומש, הדפיסו חומש מיוחד לילדים שמשם הוציאו את כל החלקים והמילים שעלולות חלילה להביא את הילדים לידי הרהורים או שאלות של מה זה והמורה בחיידר יתקשה לענות בשפה שילדים יבינו, וככה מלמדים את הילדים חומש תוך כדי סירוס של חלקים הגורמים שאם הילד נקלע לחומש לא מצונזר ורואה את החלקים שצינזרו הוא ישאל מדוע צינזרו

השאלה היא עקרונית האם מותר לעשות דבר כזה, האם כשהתורה ניתנה בסיני היא ניתנה רק למבוגרים למי שהם כבר אחרי חתונה או שהיא ניתנה גם לנערים וילדים. בעבר בשנים שלי בחיידר למדו את החומש כמות שהוא כפי שקיבלנו אותה סיני, אבל היום השתנו העיתים והחלו לעשות דברים שמעוררים שאלות קשות היכן אנו חיים, ומי התירו לצנזר את החומש לילדים

מביא אני לכם כאן את מה שכותב לי חסיד סקווירא בנושא:

החומש המצונזר של חסידי סקווירה....
המביאים לדפוס החליטו לטהר את סיגיו של ספר הספרים ולהסביר למשה רבינו את הטעויות החינוכיות שלו. הנה מבחר תמונות מן החומש החדש שמצביעות על 'הראש' של המביאים לדפוס.

בפרק יט מסופר כיצד לוט עולה לראש ההר לאחר הפיכת סדום ועמורה, יושב במערה עם שתי בנותיו... וזהו.
צנזורה חרדית המוטלת על תכנים בלתי הולמים היא תופעה מוכרת ורווחת, ואפילו מובנת. אבל צנזורה על התנ"ך? זה כבר משהו שראוי לשים לב אליו.

חסידות סקווירה היא ענף של חסידות צ'רנוביל שמקורה באוקראינה. היום חסידי סקווירה מרוכזים, רובם ככולם, בעיירה החרדית ניו-סקוויר (New Square) שבמדינת ניו-יורק, שמוכרת גם כ'שיכון סקווירא'. שם מגורי האדמו"ר (שושלת טברסקי) ושם, במלכות קטנה זו, הם מנהלים את ענייניהם כרצונם.

מטבע הדברים יש לסקוויראים גם מערכת חינוך מפותחת לבנים ולבנות, ואין טבעי יותר מאשר ללמד את ילדי ישראל חומש. ובמה מתחילין? בספר 'בראשית'.
לשם כך הדפיסו פרנסי סקווירה בשנת 2012 'חומש בראשית' מיוחד במינו שנועד לתלמידות 'בית ציפורה', הוא בית החינוך לִבְנוֹת-החסידוּת. בחומש זה מודפסים פסוקי הספר עם מבחר מקוצר של פירושי רש"י, אך בכל פסוק חסרה מילה. על הלומדות מוטל לשנן את הפסוקים ולהשלים את המילים החסרות מזיכרונן.

עד כאן הכול שפיר. אולם דפדוף בדפי הספר מעלה כי לא רק מילים הוחסרו כאן, אלא פרשיות שלמות. סיפורים שאינם יכולים להתקבל על דעתן של הבנות הרכות הוצאו מהתורה בלי הנד עפעף.

ראשית, החומש מתחיל מפרשת 'לך לך' – מדוע היה צריך לדלג על שתי הפרשות הראשונות ומה רע בסיפורים היפים על בריאת העולם, מגדל בבל, תיבת נוח והמבול? לא ברור.

 האבסורד גדל בסיפור יוסף הנקנה לעבד בידי פוטיפר, שר הטבחים של פרעה. פוטיפר מחבב את העבד העברי, מפקידו אחראי על כל ביתו וה' מצדו מברך את בית המצרי. יוסף – כך מדגיש המקרא כהקדמה לפרשת פיתוי העבד בידי אשת פוטיפר – הוא יפה תואר ויפה מראה (פרק לט, 6). אך הלומדות בספר לא תדענה מאומה. מיד אחר פסוק ו' מוצא יוסף את עצמו בבית הסוהר, תוך דילוג קליל של 14 פסוקים המספרים על אשת פוטיפר, שחשקה ביוסף וביקשה לשכב עמו, אבל הוא סירב, עזב בידה את כנף בגדו ונמלט על נפשו.
הנה ההמשך המצונזר:
(לא) וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה אָבִינוּ זָקֵן וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. (לב) לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן וְנִשְׁכְּבָה עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע. (לג) וַתַּשְׁקֶיןָ אֶת אֲבִיהֶן יַיִן בַּלַּיְלָה הוּא וַתָּבֹא הַבְּכִירָה וַתִּשְׁכַּב אֶת אָבִיהָ וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקוּמָהּ. (לד) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַתֹּאמֶר הַבְּכִירָה אֶל הַצְּעִירָה הֵן שָׁכַבְתִּי אֶמֶשׁ אֶת אָבִי נַשְׁקֶנּוּ יַיִן גַּם הַלַּיְלָה וּבֹאִי שִׁכְבִי עִמּוֹ וּנְחַיֶּה מֵאָבִינוּ זָרַע. (לה) וַתַּשְׁקֶיןָ גַּם בַּלַּיְלָה הַהוּא אֶת אֲבִיהֶן יָיִן וַתָּקָם הַצְּעִירָה וַתִּשְׁכַּב עִמּוֹ וְלֹא יָדַע בְּשִׁכְבָהּ וּבְקֻמָהּ. (לו) וַתַּהֲרֶיןָ שְׁתֵּי בְנוֹת לוֹט מֵאֲבִיהֶן. (לז) וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם. (לח) וְהַצְּעִירָה גַם הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן עַמִּי הוּא אֲבִי בְנֵי עַמּוֹן עַד הַיּוֹם.
הלאה.

פרק לח בספר בראשית מספר על יהודה, שלוקח אשה כנענית מעדולם וממנה נולדו עֵר, אוֹנָן ושֵׁלָה. הסיפור מסתבך, כי ער נפטר בלי ילדים, ואונן – שהתבקש ליַבֵּם את האלמנה תמר – סירב ושיחת את זרעו. אונן מת גם הוא, לא לפני שהעניק את שמו לעבירה הנוראה ביותר. אם לא די בכך, תמר התחפשה לזונה, יהודה, חותנה, בא עליה, ומזיווג זה נולדו פרץ וזרח. סיפור קשה ורב פיתולים, אבל מה לעשות – גם הוא חלק מן התורה.

אבל בנות סקווירה התמימות לא תדענה זאת, כי בחומש שלהם אין פרק לח