*וצדיקים ישמחו יעלזו לפני אלוקים וישישו בשמחה* (תהילים סח, ד).
והנה דוד המלך מלמד אותנו יסוד גדול בפסוק זה, יש זמנים שמידת
הדין שורה בעולם והצדיקים ממתקים אותה על ידי *"וישישו בשמחה"* כשיש
*"אלוקים"* מידת הדין, הצדיקים ששים בשמחה של אחרים.
וכאשר אדם מניח את מידת הדין ששורה בעולם, והולך לשמוח בשמחת חברו ומתנהג כמו שאין מידת הדין, זה ממתק את הדינים בעולם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.