עתידה ירושלים להתרחב ולעלות ולהיות מגעת עד כסא הכבוד עד שתאמר: צר לי המקום (שה"ש רבה). / שכל המתפלל במקום הזה בירושלים כאילו התפלל לפני כסא הכבוד, ששער השמים שם הוא, ופתח פתוח לשמוע תפלה, שנאמר וזה שער השמים. (פרקי דרבי אליעזר פרק לה)/ אמר רבי יוחנן: אמר הקדוש ברוך הוא: לא אבוא בירושלים של מעלה, עד שאבוא לירושלים של מטה! (מסכת תענית ה, א)/ אמר רבי חנינא בר פפא: ביקש הקדוש ברוך-הוא לתת את ירושלים במידה, שנאמר: "ואומר אנה אתה הולך, ויאמר אלי למוד את ירושלים לראות כמה רחבה וכמה ארכה" אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש-ברוך-הוא: ריבונו-של-עולם, הרבה כרכים של אומות-העולם בראת בעולמך ולא נתת מדת ארכם ומדת רחבם, וירושלים ששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה, אתה נותן בה מידה! מיד "ויאמר אליו: רוץ דבר אל הנער הלז לאמור פרזות תשב, ירושלים מרוב אדם ובהמה בתוכה" (בבלי, בבא בתרא עה,)/ אמר ר' יוחנן: כיפה של חשבונות היתה חוץ לירושלים, וכל מי שמבקש לחשב הולך לשם, למה? שלא יחשב בירושלים ויצר,לפי שנקראת "משוש כל הארץ" ומשחרבה ערבה השמחה וגלה משוש כל הארץ. וכשיבנה הקדוש ברוך הוא את ירושלים, הוא מחזיר לתוכה את כל השמחה, שנאמר: כי נחם ה' ציון....ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה" (שמות רבה נב)/ אמר ר' שמואל בר נחמני: מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו כל הגליות. אם יאמר לך אדם שנתכנסו כל הגליות ואין ירושלים נבנית - אל תאמין, שנאמר: "בונה ירושלים ה'", ואחר כך "נדחי ישראל יכנס" (תנה"ק נ"ח)/ בימי קדם חולקה עבודת בניין בית המקדש בין שדרות העם השונות.הכותל המערבי נפל בגורל העניים. הללו הקימוהו בעמל רב, כי לא יכלו לשכור פועלים לעזרתם. כאשר התחיל חורבן המקדש בידי שונאים מתפרצים, ירדו מלאכי עליון, פרשו כנפיהם על פני הכותל ואמרו: אין הכותל הזה, שהוא עמל עניים, חרב לעולם.("אגדות ארץ ישראל") ועוד טרם שבת תענה תפילתנו:ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דיברת ובנה אותה בקרוב בימנו בנין עולם וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין. שבת שלום ומבורך
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.