״פרצופם האמיתי של אנשים מתגלה בד״כ בשעת צרה, כך שלפעמים גם לצרה יש תפקיד בחייך, להוכיח לך מיהו חבר של אמת, ומי אף פעם לא היה.״
״כשמחפשים את האושר הוא בורח, כשמתאמצים לאהוב הלב שוכח, וכשמחכים למשהו טוב שיגיע, תמיד יבוא הדבר שיפריע...״
ראיתי השבוע אברך חשוב בן תורה ניגש אל הרב בשאלה פלפולית: כיון שהשנה יחול חג השבועות צמוד לשבת קודש, ומכיון שיש לו מלבוש מיוחד 'פרא"ק' המיועד רק לחג, ועתה נפשו בשאלתו האין זה פגם בכבוד השבת אם ילביש בשבת את חליפתו הקצרה ולקרא החג יחליף לפראק? ומצד שני דוקא השנה שחל חג שבועות בראשון בשבת, אולי להוציא מליבן של צדוקים שדרשו ממחרת השבת כפשוטו, האם זה הוגן לכבד יותר השנה את החג בלבישת יום נוסף את הפראק, הרב נכנס למצוקה, כי אין זה מסוג החקירות שיכול לענות עליהם, שאל אותי הרב מה דעתי על כך, עניתי לו: אמור לו שיקבע לעצמו ויעשה מה שמרגיש. ולא לחינם פרא"ק ר"ת פה רק אני קובע
וכך אומר היארמער רב: כמו ראשו של עשו הקבור במערת המכפלה ככה גם יצחק רוזנברג ליד האהל בקרית יואל
הגה"ק יענקל מילער מ'יארמע שליט"א: "פינקט ווי "עשו'ס קאפ" ליגט אין די מערת המכפלה אזוי אויך ליגט "יצחק ראזענבערג" נעבן אוהל אין קרית יואל"
ילד אומר לסבתא שלו: סבתא תעצמי רגע את העיניים. שואלת הסבתא,למה נכדי היקר? עונה לה הנכד : כי אמא אמרה שנהיה עשירים כשתעצמי את העינים...
למה הדרשן עוצם עיניו בשעת הדרשה? שני טעמים: א. כדי שלא לפרוש מן הציבור... ב. הוא לא יכול להסתכל איך יהודים סובלים...
אשה באה אל הרב וקבלה לפניו על בעלה:
אין הוא מניח תפילין.
שלח הרב אחריו ואמר לו:
כיצד אדם מישראל חוטא בגופו עד כדי קרקפתא דלא מנח תפילין?
החזיר הלה:
רבי, מי אני, שאכניס ראשי בין שני הרים גדולים כרש"י ורבנו תם? מוטב, שאניח מצווה זו עד שהם ישלימו זה עם זה...
אשה
חשדה בבעלה, שהוא מזלזל בתפילה. פעם אחת נסע מעירו לעיר אחרת לשם
עסקי-מסחר והניחה לו האשה מטפחות-האף בתיק של הטלית והתפילין. לא היו ימים
מועטים ובא מכתב מאתו, ובסוף המכתב שאל:
"להיכן הנחת מטפחות-האף? איני יודע למצוא אותן".
החזירה לו האשה מכתב וכתבה:
"התפלל לאלהים ותמצא"...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.