מדוע מענישים את הבגדים?

דבר תורה מיוחד אשר קידש כבוד האדמו״ר ר׳ יאשיהו יוסף פינטו שליט״א ליום רביעי כז׳ אשר ב׳

"בגדיו יהיה פרומים וראשו יהיה פרוע" (ויקרא י"ג- מ"ה)
וקשה, מדוע המדבר לשון הרע בגדיו צריכים להיות פרומים וראשו פרוע, פיו חטא בלשון הרע וצריכים רק להעניש את הפה, מדוע מענישים את השיער ואת הבגדים שם על זה שדיבר לשון הרע?
והנה חשבנו לחזק ביותר עניין לשון הרע, אנו חיים בעולם שהלשון הרע הוא חלק מהחיים של כל אחד ואחד, וכל אדם שיוצא מביתו כל רגע עומד בניסיון הקשה ביותר של לשון הרע ויכול להיכשל כל רגע בניסיון לשון הרע, והמלחמה הגדולה והחזקה ביותר בדור הזה להילחם לא ליפול חס ושלום בלשון הרע. וגם אם האדם יודע שהוא נכשל בלשון הרע לפחות שיכאב לו אחרי שמדבר לשון הרע.
וכך מסופר על החפץ חיים שאחרי שכתב את כל ספריו הקדושים הגיע אליו יהודי עשיר מאוד ואמר לו: אני רוצה לקנות את כל הספרים של החפץ חיים חוץ מספר אחד שמירת הלשון על לשון הרע, שאל אותו החפץ חיים: מדוע, אמר אותו אדם: אני מקפיד על כל התורה קלה כבחמורה, אבל עסקיי מרובים ואני כל היום מסתובב בין סוחרים ובין אנשים, ואני יודע שאני אכשל בלשון הרע ובשביל מה אני אלמד את הספר לשון הרע אם אני יודע שאני אכשל בזה, לכן אני לא רוצה בכלל לקנות את הספר, לא לקרוא אותו לא לדעת אותו ולא לדעת את כל המחוייבות על לשון הרע. ענה לו ואמר לו החפץ חיים, לפני שהוא כתב את הספר על שמירת הלשון הוא הלך לרבי ישראל מסלנט ושאל אותו האם לכתוב את הספר או לא לכתוב מה לעשות, אמר לו רבי ישראל מסלנט תכתוב וגם אם יהיו אנשים שיקראו את הספר ולא יקיימו את זה, לפחות מתי שידברו לשון הרע יכאב להם קצת בלב, מספיק הספר שיגרום לאנשים אחרי שמדברים לשון הרע כאב בלב על מה שעשו.

אדם צריך כל הזמן להיות סביב החיים שלו להיזהר מהלשון הרע בכל כוחו, כי אם אדם לא נזהר מהלשון הרע ונותן ללשון שלו ללכת ולעשות כל מה שהיא רוצה, אדם יכול לאבד את כל עולמו בכח הרע שיש ללשון הרע, הלשון הרע זה דבר חמור ודבר של חורבן ומהניסיונות הקשים של הדור לא לדבר ‏ולא לקבל לשון הרע.
וכך מסופר על אחד האדמו"רים הגדולים בעל התולדות אהרון זצוק"ל שאחד מצאצאיו היה בשידוך, ומישהו דיבר לשון הרע גדול על אחד מנכדים שלו בעניין השידוך, וזה כאב מאוד לבעל התולדות אהרון שכך מדברים על הנכד שלו, אבל אותו שידוך בעל השידוך לא רצה לשבור את השידוך עם הנכד של בעל התולדות אהרון ואמר אני אלך לשאול בפירוש את הסבא האם זה נכון או לא הלשון הרע. הלך לבעל התולדות אהרון ואמר לו: שמעתי לשון הרע כזה על הנכד שלך האם זה נכון או לא, בעל התולדות אהרון בדמעות עמד ואמר: זה שקר וכזב וזה לא נכון הלשון הרע, ובעל התולדות אהרון רצה לדעת מי האדם שדיבר לשון הרע על הנכד שלו, אבל חיכה ולא לחץ לספר לו מי דיבר. עברו ימים בעל התולדות אהרון טס לאוסטרליה לאסוף כסף לישיבה שלו ובטיסה לאוסטרליה הוא ביקש לקחת איתו את הספר שמירת הלשון של החפץ חיים וכל הדרך שלוש פעמים, הוא למד את כל הספר בעיון ודקדוק רב ומתי שחזר אמר: אני לא רוצה לדעת מי דיבר לשון הרע. אחרי שלומדים טוב את שמירת הלשון ומבינים עד כמה הסכנה של לשמוע או לדבר או ריח של לשון הרע, העדיף בעל התולדות אהרון אפילו לא לדעת מי דיבר את הלשון הרע הקשה על הנכד שלו.

לפעמים גם לדעת מי דיבר עליך לשון הרע לא כדאי לדעת, ודאי אדם צריך להיזהר בכל כוחו מכל ריח של לשון הרע, כי החורבן של לשון הרע הוא חורבן איום ונורא שאין כדוגמתו. וכל אדם צריך להקפיד כל הזמן שהספר שמירת הלשון יהיה מולו לדעת ללמוד, לדעת ממה צריך להיזהר, לדעת איך להיזהר, לדעת כל דבר את החורבן שהלשון הרע יכולה לעשות. ולא סתם זכה החפץ חיים שהספר שלו המשנה ברורה נתקבל בכל תפוצות ישראל ואין בית יהודי שלא יודעים מה זה המשנה ברורה ולא לומדים ולא מקפידים בעניין המשנה ברורה, מאיפה?. מהכח שהחפץ חיים החדיר בעולם את העניין של שמירת הלשון. 

וצריך האדם להיזהר שלא רק לשון הרע לא לדבר על חברו,  אלא גם בקריצת הפנים לא לחטוא בלשון הרע, יש אנשים שלא מדברים לשון הרע אלא מתי ששומעים דבר קורצים בעיניים או קורצים עם האף וגם בזה יש איסור חמור ביותר של לשון הרע.
וכמו שאנחנו רואים מה שהתורה הקדושה אומרת "כי באפם הרגו איש" (בראשית מ"ט-ו') גם בעקימות האף יכולים להזיק ולהרוג את חברו. וזה מה שדוד המלך אומר בתהילים והתפלל "יכרת ה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות" (תהילים י"ג-ד'). ‏והגמרא בערכין (ט"ו עמוד ב') אומרת סיפר אין לו תקנה, כבר כרתו דוד ברוח הקודש. לכן אדם יזהר זהירות גדולה מכל ריח של לשון הרע, ועם ישראל כבר קיבלו את מה שכתוב בתורה הקדושה (דברים כ"ז-כ"ד), "ארור מכה רעהו בסתר" ורש"י במקום אומר על לשון הרע הוא אומר.
וידוע מה שהגמרא בשבועות (ל"ו) אומרת: ארור, מי שבגדר ארור נמצא בנידוי. ועל פי זה יובן מדוע מי שמדבר לשון הרע צריך ללכת עם שיער פרוע ובגדים פרומים, משום שאחד הדברים שנותן כח ללשון הרע זה המעמד של האדם, רואים אדם לבוש יפה, אדם מסורק יפה אז יש לו כח שישמעו הדברים שלו כי הוא נראה אדם מהמניין, אדם מהשורה, אדם מקובל בחברה ולכן יש יותר משקל ללשון הרע שלו, וקל וחומר אם המדבר לשון הרע הוא תלמיד חכם או רב שהלשון הרע שלו חמור וקשה ביותר.

ולכן חלק מהתקנה של תיקון הלשון הרע, זה לא רק הלשון והצרעת בגוף שצריך האדם להיענש ולצאת מחוץ למחנה, אלא גם הבגדים שלו שגרמו לו שיתקבל הלשון הרע שלו, וגם השיער שלו, הזקן והשיער שגרמו לקבל את הלשון הרע שלו גם זה צריך להיות פרום ופרוע, שיבינו שהוא פגם עם כל מה שמסביב לפה שלו שותפים בלשון הרע שלו.

לכן עלינו בימים האלו ביותר, בזמן שראינו וחווינו על בשרנו מה זה כח של לשון הרע, ומה הלשון יכולה להחריב ולגרום, להיזהר ולקבל על עצמנו זהירות מכל ריח של לשון הרע ולהתחזק בשמירת הלשון בכל כוחנו,  לזכות אחרים שיזהרו בכל כוחם גם בשמירת הלשון.