הקדמה לשולחן הסדר : "זכר למקדש כהלל – כן
עשה הלל.... היה כורך פסח מצה ומרור ואוכלם ביחד, לקיים מה שנאמר "על
מצות ומרורים יאכלוהו"". מרור רומז לדבר רע, לשיעבוד, וכך גם המצה שהיא לחם
עוני. לעומת זאת, קורבן פסח רומז לטוב, מאחר והוא נאכל על השובע.
"זכר למקדש כהלל – כן עשה הלל.... היה כורך פסח מצה ומרור ואוכלם ביחד, לקיים מה שנאמר "על מצות ומרורים יאכלוהו"". התפלא ה"שר שלום" מבעלז זצ"ל – הרי
פסוק זה "על מצות ומרורים יאכלוהו" נאמר על פסח שני (בפרשת בהעלותך),
ואילו על פסח ראשון נאמר (בפרשת בא בספר שמות) "מצות על מרורים יאכלוהו".
מדוע בחר בעל ההגדה להביא דווקא את הפסוק הנוגע לפסח שני, ולא את זה של פסח
ראשון ? תירוץ לקושיה זו מביא בנו, רבי יהושע מבעלז זצ"ל: המילים "לקיים
מה שנאמר" המובאות בהגדה, אינן אלא לשון בקשה, וכוונתנו היא שמאחר ואין לנו
עכשיו, בעת אמירת ההגדה, בית מקדש ואין הקרבת קרבן פסח בפועל, אנו מבקשים
מהקב"ה שיושיענו ויבנה את בית המקדש עד עת הקרבת קרבן פסח שני, ולכן נאמר
"לקיים" – שנזכה לקיים את האמור בפסח שני: "על מצות ומרורים יאכלוהו" !
מסופר, כי כשהובא תירוץ זה בפני רבי יוסף שאול נתנזון זצ"ל (רבה של לבוב, בעל "שואל ומשיב") התפלא על התירוץ – הרי רק יחידים עושים פסח שני ולא כל הציבור ?
תירץ
ה"בעלזער" את שאלת ה"שואל ומשיב" על פי דברי הירושלמי (פסחים פ"ט ה"א)
"ניתן לישראל לבנות הבית הבחירה, יחיד עושה פסח שני ואין צבור עושין פסח
שני. ר' יודה אומר ציבור עושה פסח שני" – משמע מכאן שכשיבנה ביהמ"ק בימים שבין פסח ראשון לפסח שני – יביאו כל הציבור פסח שני.
בטעם
הדבר מדוע נקרא ליל הסדר בלשון "סדר"? כתב רבי דוד משה רבינוביץ זצ"ל הי"ד
מרדומסק : חמץ, להבדיל משאר איסורי אכילה ששיעורם ב"כזית", נאסר ב"משהו",
ובשו"ת הרדב"ז מובא, כי על פי נגלה אין לזה הסבר, אלא רק בדרך הסוד, משום
שחמץ מרמז ליצר הרע, וזה גם אסור במשהו. עוד ידוע, כי התורה נדרשת ב-4
דרכים – פשט, רמז, דרש וסוד (ר"ת פרדס). אם הורדנו את האות פ' (שהרי איננו יודעים מה הפשט באיסור חמץ במשהו), נשארנו עם אותיות סד"ר בלבד.
שלושה דברים נהג רבי שלום מקמינקא זצ"ל לומר מדי שנה בליל הסדר בשם רבו – רבי נפתלי מרופשיץ זצ"ל:
א) כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי ז"ה משובח – שהרי הקב"ה נקרא "זה", כמאמר הפסוק "זה ק-לי ואנוהו" – הקב"ה משתבח ע"י סיפור נסי יציאת מצרים.
ב) על המעשה ברבי אליעזר, רבי יהושע, רבי אלעזר בן עזריה, רבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מספרים ביציאת מצרים כל הלילה – נהג לומר שהיו מאירים את הלילה בסיפורם, מספרים מלשון "ספיר" ויהלום.
ג) "כל ימי חייך – להביא לימות המשיח" – כל מה שאתה עושה כל ימי חייך, יביאו אליך בימות המשיח ותצטרך לתת דין וחשבון על הכל.
שבת שלום ומבורך ובציפייה דרוכה ל- ובניסן עתידין להגאל. כל הישועות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.