ווארטים

״יש אנשים שחולמים על הצלחה בזמן שאחרים נשארים ערים כדי להשיג וליישם אותה.״

״כאשר משתמשים בנסיון כלקח הוא מביא ברכה, אך כאשר משתמשים בו כהוכחה, הוא מביא טינה.״

פעם הגיעו משלחת של שני חצרות חסידיות שהתקוטטו בינהם על איזה ענין אל הגה"ק בעל "שואל ומשיב" זצ"ל, וביקשו ממנו שיחווה את דעתו הגדולה בנידון ולפשר ביניהם ולומר מי הצודק, והוסיפו ואמרו, שעל פי סוד יש להם ענין גדול למה הם מתקוטטים וחולקים אחד על השני...

השיב להם ה"שואל ומשיב" בשנינותו ואמר להם: על פי נגלה ודאי שאסור לכם להתקוטט, שכן נצמח מכך חילול השם גדול, ועל פי סוד שאמרתם – הלא כתוב מפורש הוא (בראשית מ"ט, ו') "בסודם אל תבוא נפשי"... 

פעם אחת עלתה נשמת יהודי אחד שנסתלק לבית עולמו, והגיעה לב"ד של מעלה, ולאחר שעיינו בדינו, ראו שיש לו שק מלא מצוות ומעשים טובים, אך לעומת זה יש לו גם שק מלאה עם עבירות רח"ל, אך לאור כך שהעבירות היו מועטות ביחס לשקית המצוות – הוחלט להענישו באופן זה – ב"ד של מעלה פסקו שיראו לו כל סוגי הגיהנום שישנם בשמים, והוא יבחר לעצמו איזה גיהנום הוא רוצה שידונוהו בה.

התחילו איפוא להראות לו את כל מיני הגיהנום, בתחילה הכניסוהו לתוך אולם אחד שהיה מואר בשלל צבעים ואורות, ואנשים ישבו סביב שולחנות ערוכים ואכלו פיצה וסושי, ושאל את המלאך המלווהו "מה זה?" והשיב, שזה הגיהנום של מדינת נועם אמריקא, ושאל "מה רע?" ואמרו לו שבשעה אחד בלילה יורד מהתקרה מים רותחים, א"כ – אומר היהודי, זה לא בשבילי.

המשיך המלאך להראות לו גיהנום אחר, והגיעו לאולם כנ"ל שאנשים ישבו שם ואכלו אורז עם מקלות דקות, ושאל "מה זה?" והשיב שזה הגיהנום של אנשי סין, ושאל אותו "מה רע?" והשיב המלאך, ששם יורד בשעה שתים בלילה שני אבוקות אש ושורף את האנשים, וכמובן שגם לזה התנגד היהודי.

בסוף לאחר שהראה לו המלאך עוד הרבה גיהנום, נכנסו לאיזה חורבה, וישבו שם אנשים ואכלו גרעינים ושתו קפה ודיברו ביחד חסידישע פאליטיק, ושאל "מה זה?" השיב המלאך שזה ה"אידישע גיהנום", ושאל אותו "ומה רע שם?" והשיב המלאך, שבשעה 8 בבוקר, נפתחים הברזים למעלה ויורד מים חמין, והיהודי למרבה הפליאה בחר בגיהנום הזה.

שאל המלאך "למה בחרת בזה דייקא?! – הלא כאן לא יהיה לך יותר מגרעינים וקפה, ובשאר המקומות הלא נותנים לך מכל טוב".

השיב היהודי "הרי אני מכיר מקום הזה היטב היטב – אני מגיע משם! – "שמונה" – זה לא "שמונה", ו"חם" זה לא "חם"...

פעם אחת ביקר הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל אצל הרה"ק בעל "בית ישראל" מגור זי"ע, וה"בית ישראל" נתן להילד פרי. הילד כשקיבל את הפרי – החזירו – באמרו שאיננו צריך לזה.

או אז התבטא ה"בית ישראל" ואמר לרבי אהרן "נראה – שהוא – חסיד כבר לא יהיה"...

מיד כששמע רבי אהרן את דברי הרבי, התכופף לעבר נכדו ולחש באזנו "הרבי נותן לך ברכה – אמור מיד 'אמן'!"...

ויש מוסיפים – שכששמע ה"בית ישראל" את מה שאמר רבי אהרן לנכדו, אמר לו בהלצה "אם כן, הרי אתם כן מאמינים ברבי"...

שנה אחת שהיתי ביום הקדוש בבני ברק, ונכנסתי בערב יוה"כ אצל מרן הגאון האדיר רבי חיים קניבסקי שליט"א, להתברך לקראת יום הקדוש. הגר"ח אמר שהוא כבר ראה כמה גליונות מגליוני "נועם שיח", וגם ראה שם את הסיפורים על אביו מרן הגה"ק הסטייפלר זי"ע, ונהנה מאוד, ובירך אותי בחמימות גדולה.

בטרם צאתי, ביקשתי ממנו שאני רוצה את הגארט'ל שלו להתפלל עם זה ביום הקדוש, ונתתי לו את הגארט'ל שלי תחתיו. הגאון רבי חיים שליט"א לקח מידי את הגארט'ל שנתתי לו, ושאל אותי "זה בשבילי?" ואמרתי לו שכן, ואמר לי "יישר כח", והגביה אותו למעלה, ואח"כ שם אותו על שולחנו בין חפציו.

אח"כ בירך אותי בברכת גמר חתימה טובה ושנה טובה ומתוקה. כשראני שאני עדיין עומד שם, שאלני "אה, אתם רוצים את הגארט'ל שלי?" – והרים את הגארט'ל שנתתי לו, ואמר לי "זהו שלי – הנה קחו את זה במתנה"...