המאבק נגד הרפורמים לא חכם - אנו החרדים עושים להם את הטובה הכי גדולה

צריך ללמוד מיהדות אמריקה בשביל להבין כיצד מתמודדים עם המצב הזה, מי שלמד את ההיסטוריה הרפורמית יודע, כי אנו כבר בודר החמישי והשישי, ואין זה עוד כפי שהיה בעבר, מפני שקם דור של תינוקות שנשבו, כך שקשה מאוד להתקיף את האנשים, נותר לנו רק להתקיף את המעשים. בארצות הברית למשל במשך עשרות שנים לחמו ברפורמים מלחמת חרמה, אבל כבר כמה עשרות שנים במיוחד מאז הלכה לעולמה 'אגודת הרבנים' שמנהלה נפטר לפני כמה שבועות, אין עוד כמעט מי שבכלל יזכיר אותם, חיים אנו עם מציאות קיימת, ושימו לב, מאז שלא מתייחסים אליהם, הם מאבדים גובה, הם שולטים על רוב רובה של היהדות, האורטודוקסיה בארצות הברית בקושי מגיעה ל-6 אחוז מכלל היהודים בה, הרפורמים והקונסרבטיבים הם ציבור של מיליונים, ובשביל להחזיק את עצמם הם זקוקים לזריקה, ואת זה קיבלו בעבר, עתה לא עוד, והם מתמודדים עם בעיות משלהם שמכלה אותם

בארץ ישראל לא קלטו ברגע הראשון עם מה אנו מתמודדים. המילה 'רפורמים' מקפיץ או מרגיז, אבל שכחנו כי במאבקים מן הסוג הזה צריך להיות חכם ולאו דוקא צודק, מפני שגם כשיש לך נימוקים כל כך טובים, בפועל אתה עושה טובה לצד האחר, הזקוק שיתקיפו אותו בשביל שיידעו כי הם קיימים

הרפורמים לא הצליחו לחדור לארץ, ומסיבה מאוד פשוטה, מפני שבן גוריון לא חיפש עוד 'דת' הוא רצה חילוניות יהודית, הוא האמין כי אם המדינה תהיה חילונית יהודית לא תהיה בעיה של התבוללות מפני שהילדים כולם יהיו יהודים ואין צורך בבתי כנסת, מספיק עם הדתיים והחרדים הקיימים, אבל עד כאן, הוא לא ניסה לשכנע את הרפורמים לעלות לארץ

הם מתי מספר, וכמעט ולא ניכרים בארץ, אין להם כח פוליטי ואף כמעט לא אחר, הם זקוקים להתקוממות גדולה נגדם בשביל שיצליחו היכן שאין להם כל סיכוי להצליח בדרך אחרת, ואנו החרדים עושים להם את השירות. אם היינו חכמים כבר לפני שלשים שנה המילה 'רפורמים' היה צריך לצאת מן הלקסיקון הם לא קיימים כלל, ההתעלמות הזו היתה הורגת אותם, ולא היה להם היום את הרבע ממה שיש להם

ככה זה היה עם נשות הכותל, טעות אסטרגית שהרסה את המערכה הזו והכניעה אותנו, אסור היה להלחם בהם, אם היו מתעלמים מן התפילות שלהם, תוך כמה חדשים היו מגיעות אולי שלשה או ארבעה מהם ואף פחות.שימו לב כמה באים לבתי הכנסת שלהם, הם לא מצליחות להביא מנין. לעומת זאת בכותל מפני שכאן מלחמה, אז הן באות להלחם ולא להתפלל

ההחלטות עתה במועצות למיניהם, החוזרים שוב ושוב על מה שכבר קבעו לפני חמישים ומאה שנה, אין בהם חידוש כלל, אבל יש בהם הרבה חיזוק לרפורמים הזקוקים למלחמה בהם. הם לא ממתינים לרגע לאהדה מן האורטודקסים ובודאי שלא מן החרדים, ויתכן כי זה אף לא טוב להם, הם צריכים שהחרדים יתקיפו אותם, מפני שרק זה מביא להם סימפטיה ברחוב החילוני, ומאמינים כי אף יזכו במאבקם המשפטי

במאבק הנוכחי התחושה היא כי במוקדם או במאוחר הם יצליחו לחדור לכותל הדרומי, והחלטות מן הסוג שקיבלו מבטיחות להם עידוד ותמיכה חיצונית, ובסופו של דבר נהיה אנו אלו שנכנענו והפסדנו, ואת כל זה יכולנו למנוע אם מי שמנהלים את המערכה הזו היו מפעילים ראש לא עכשיו אלא לפני שלשים וחמישים שנה

גם עתה הדרך כפי שזה נעשה לא חכם, ראש הממשלה צריך לשמוע דברים קשים נגד היוזמה אבל בשקט לא בפרהסיה, מפני שבסופו של דבר זה משרת את הרפורמים את בנימין נתניהו הזקוק להם בחוץ לארץ במסגרת ההסברה ובתמיכות הפיננסיות שיש לו מן הרפורמים ולא מן החרדים

חיים שאולזון