האדמו”ר מאלכסנדר בדברים נלהבים

מסגרת החיזוק הגדול ללימוד הדף היומי בהלכה לקראת סיום המחזור הראשון של הלימוד בראשית חודש ניסן, ביקרה הנהלת דרשו בביתו של כ”ק האדמו”ר מאלכסנדר שליט”א. במהלך הביקור חיזק האדמו”ר שליט”א את ראשי דרשו בהמשך ההתעוררות הגדולה ללימוד הדף היומי בהלכה בקרב כלל ישראל בכל רחבי תבל. “זו זכות להיות במהלך של ‘שלא תשתכח תורה מישראל’ – אמר האדמו”ר שליט”א בהתייחסו לתכניות הלימוד של דרשו – בדור שלנו אחרי המלחמה, לא היה חסר הרבה שתשתכח תורה מישראל, מי שזוכר איך שזה היה נראה, האידישקייט והתורה, אחרי המלחמה העולמית, אירופה נחרבה לגמרי, אמריקה לא היה כלום, ואנו גדלנו מסלתה ושמנה של ירושלים עיה”ק, מהמשפחות החשובות, ולא היה בית שלא נפל שם אחד, וזה היה מאד חלש, הישיבות ולימוד התורה. היו יהודים שלמדו תורה במסירות נפש, אבל בדור החדש הצעיר, היה חולשה, והקב”ה עזר ונבנו ישיבות ותלמידי חכמים. אבל ה”עמך בית ישראל”, להיות קובעי עתים לתורה, להיות מחוברים לתורה הגיע דרך המהלך הזה, ועכשיו שנהיה מצב שגם בכוללים התחילו עם המבחנים, זה כבר נכנס לדעתו של האדם, וב”ה נבחנים וזה העידוד ללמוד. “אצלינו הנהגנו שיש בשמחת תורה מעגל של אלו שנבחנים בדרשו, יש שם כאלה שכבר סבים. ר’ יעקב עמדין אומר בהקדמה לסידור: חי נפשי, גדול בעיני יותר מניסי יציאת מצרים והמדבר וא”י, נס הקיום של כלל ישראל, שנשארה תורה בישראל, ולא נשתכח שום אות ושום ניקוד מהתורה, והתורה שבע”פ, היד המקרה עשתה זאת? חי נפשי גדול בעיני יותר מניסי יציאת מצרים, ובמדבר ובא”י, כך אומר ר’ יעקב עמדין, גוואלדיגע שטיקל. ב”ה. “ראיתי מובא שיש חילוק בין בן עוה”ב למי שיש לו חלק לעוה”ב, זה חילוק גדול. כל ישראל יש להם חלק לעוה”ב, זאת אומרת שיש לו חלק, מי שיש לו חלק, הוא לפעמים נכנס, אבל בן עוה”ב, זהו שהוא בן בית. הוא קבוע, כמו בן בביתו. וזהו כל השונה הלכות בכל יום. וזה בכל יום, הכוונה בכל יום, בלי להחסיר אף יום, וזה אחריות. זה בעוה”ב, ובעוה”ז זה חיים אחרים, מי שחי, כל השונה הלכות בכל יום אל תקרי הליכות אלא הלכות, כל ההליכות נעשים תורה’דיק”.