האמנתי כי אדבר

פרשת השבוע ויצא - מפי כ"ק אדמו"ר מוהרא"ש שליט"א

השבוע קוראים פרשת ויצא, והפרשה מתחילה "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה".
מוהרא"ש נ"י קישר לענין "אמונה", כי באר שבע מרמזת על הספירה השביעית שהיא מלכות - אמונה, ודיבר מוהרא"ש נ"י ארוכות איך הכל תלוי באמונה, בריאות, פרנסה, זיווגים, שלום בית, ילדים, נחת מילדים, הכל כאשר לכל תלוי באמונה, וכשיש לאדם אמונה ברורה בהשם יתברך, יש לו חיים טובים נעימים ומתוקים מאד, כי מדבר תמיד אל השם יתברך, ומוצא את השם יתברך בכל מקום, ולא חסר לו כלום, אבל אם אין לא אמונה חס ושלום, חייו מרים ומרורים מאד רחמנא ליצלן, ואין לו שום שמחה בחיים, שזהו ויצא יעקב מבאר שבע, אם איש הישראלי יוצא מן האמונה חס ושלום, אזי וילך חרנה, שהולך לחרון אפו של מקום חס ושלום, ולכן צריכים לעבוד הרבה על נקודת האמונה, ולבקש הרבה מהשם יתברך על זה בעצמו שיזכה לאמונה, וככל שאדם מרבה לדבר אליו יתברך, כן נכנס בו אמונה, וכמו שכתוב (תהלים קט"ז) האמנתי כי אדבר, עד שהאמונה מזדככת ומתבררת אצלו, עד שמרגיש חיים אחרת לגמרי, ולכן ראוי להתעורר מאד מפרשה זאת להתעלות באור האמונה, ובזכות הרצונות והכיסופים והתפילות בוודאי נזכה לאמונה ברורה ומזוככת, ונחיה חיים טובים ומתוקים באמת, אמן כן יהי רצון. 

סול"ם בגימטריא קו"ל:

להמשך תכנסו כאן:

מובא בספרים הקדושים שהסולם שראה יעקב בחלומו הוא הקול של האדם, כי סול"ם בגימטריא קו"ל, וקולו של אדםהוא כמו סולם העומד בארץ וראשו מגיע עד השמים, כי אדם שחזק להתפלל עם קולו אל השם יתברך, אין מדריגה בשמים שלא יוכל להגיע אליו, וגם תיבת קול מתחיל עם אות ק' שהוא האות הכי נמוך מכל האותיות, וגומר עם אות ל' שהוא האות הכי גבוה מכל האותיות, ואות ו' באמצע הוא הקנה המוציא את הקול, שיש לה שש טבעות, לרמז שאפילו אם אדם מונח למטה למטה בשפל מדריגה התחתונה, אם ישתמש עם הקנה והקול שלולצעוק אל השם יתברך, יזכה להגיע אל רום השמים ולתכלית העלייה, יעזור לנו הקדוש ברוך הוא שנזכה להיות חזקים מאד בתפילה ונפעול כל משאלות לבינו לטובה אמן כן יהי רצון. 

שיחות מוהרא"ש:
היאוש נובע מעצלות:

מוהרא"ש נ"י אמר, שכל עניין הייאוש הוא באמת טעות גדולה, ומי שיעמיק בחייו, יראה שהייאוש אינו מביא אל שום דבר, אדרבה הייאוש הורג את האדם בגשמיות וברוחניות, כי ממה נפשך, מה יש לאדם להיות מיואש? אם צריך כסף – שילך ויעבוד, ויהיה לו כסף, ואם רוצה ללמוד – שילך ללמוד, ואם רוצה לדבר – שילך וידבר, ואם רוצה לישון – שילך לישון, מה שייך להיות מיואש?! הייאוש רק הורס את האדם ברוחניות ובגשמיות, ואין לו שום דבר. ופעם אחת סיפר לנו מוהרא"ש נ"י, כי עניין הייאוש נובע מעצלות, כשאדם עצלן, ואינו יודע מה לעשות עם עצמו, אז נופל ובא לידי ייאוש, והסימן הראשון לדעת שהאדם הוא מיואש, כשהולך לישון בשעה שאין לו מה לעשות, כי ההיפוך הוא, שמי שזריז תמיד, ושמח וצוהל, לו אין זמן לישון, כי הוא תמיד עסוק באיזה עסק – או לומד או מתפלל, או עובד או מדבר עם אנשים, אין לו זמן לעצלות, וממילא אין לו זמן לייאוש. ומאוד מאוד הקפיד מוהרא"ש נ"י על כל בחור ואברך, שלא ילכו בטלים, שלא יפלו לידי שעמום, כי תמיד חזר על מאמרם, זיכרונם לברכה (כתובות נט:): הבטלה מביאה לידי שעמום ולידי זימה וכו`, ועיקר כל הצרות שהאדם גורם לעצמו הן – כשהולך בטל, מה שאין כן כשהוא תמיד זריז ועוסק באיזה עסק, הוא אף פעם לא יבוא לידי ייאוש.