מורי ורבותי
בכל זמן, ומזמן לזמן מתעוררות בעיות שהם דברים שיש בהם סתירה עם התורה, ועם
דעת תורה, פעם בדבר כזה ופעם בדבר אחר, רצינו לעמוד על מה שכתב הרבינו יונה בספר
שערי תשובה, אמנם אין לזה כ"כ שייכות לענין הזה ממש אבל אפשר ללמוד מזה.
הרבינו יונה (ש"ג אות קמא) מקשה על מה שכתוב על המלבין פני חבירו ברבים
שאין לו חלק לעוה"ב משא"כ ברוצח לא נכתב עליו שאין לו חלק לעוה"ב, ולכאו' זה עבירה
חמורה ביותר, ובכ"ז לא כתוב שאין לו חלק לעוה"ב, זה ודאי שהרוצח נענש ויורש גהנם,
אבל לא נזכר שאין לו חלק לעוה"ב, ואילו על המלבין פני חבירו ברבים נכתב עליו שאין
לו חלק לעוה"ב.
ומתרץ שהרוצח למרות שעשה מעשה חמור מאד, אבל סוף כל סוף יש איזה סברא
שיחשוב בליבו מה עשה, הלא הרג כאן אדם, וכל אחד מבין שזה דבר חמור מאד, וע"כ יכול
להיות שיעשה תשובה ע"ז, משא"כ המלבין פני חבירו ברבים אינו מבין שעשה דבר רע כל כך,
ולכן הוא רחוק מן התשובה, כיון שהוא רחוק מן התשובה הרי זה גורם שאין לו חלק
בעוה"ב, ומסתמא כל אחד למד ויודע הדברים הכתובים בספר שערי תשובה להר"י.
א"כ אנו רואים כאן כלל, שאם יש דבר שיש סיכויים שבנ"א יבוא לידי תשובה אפי'
אם זה מאד חמור, אבל כיון שיש אפשרות שיעשה תשובה מתחשבים עם זה, משא"כ דבר שהוא
רחוק מן התשובה, אין מתחשבים בזה, ובדבר שהאנשים חושבים מה אני עושה? מה אני הורג
בנ"א?, לא! דבר כזה שהוא רחוק מן התשובה, זה נורא ואיום.
וכאן אנו מדברים על דבר כזה שבזמן האחרון ראינו עד כמה קשה להפטר מן הדבר
הזה, אם נכנסים בזה לא יוצאים מזה, ממילא הרי זה בגדר דבר שרחוק מן התשובה, ודבר
שהוא רחוק מן התשובה הרי זה מאוד חמור, ונקוה שבאמת אותן שנכשלו יהיו קרובים
לתשובה, ויתעוררו לעשות תשובה יחד עם כל כלל ישראל, ולא יכשלו בדבר הזה שרואים בזה
השלכות גרועות מאוד שאין לשער, - כך שמעתי, אני ב"ה אין לי שייכות לזה בכלל - אבל
בכ"ז בנ"א רואים שזה דבר שרחוק מן התשובה, שהרי בעצם הדבר אם יש בזה רק דברים טובים
לא יהי' לו רע, אבל זה הרי דבר שלא שייך, שאין בזה רק דברים טובים, ממילא הרי זה
דבר שרחוק מן התשובה ודבר שרחוק מן התשובה הוא יותר גרוע מהכל, עכ"כ שחז"ל עשו הבדל
בין הרוצח למלבין פני חבירו ברבים, שלמרות שהרוצח הוא כ"כ גרוע, שהרג בנ"א, ולכאורה
הוא יותר גרוע אף יותר מזה שהלבין פני חבירו, שחבירו חי והוא הרג את האדם לגמרי,
בכ"ז היות והרוצח הוא יותר קרוב לתשובה מהמלבין פני חבירו ברבים שהוא רחוק מן
התשובה, לכן הוא חמור עכ"כ.
וע"כ זה מה שאנו רוצים לומר כאן שיש לדעת שהדבר החמור הזה, שיכול להביא
לידי דברים הגרועים ביותר הרי הוא רחוק מן התשובה קצת, כי מי עושה תשובה, הרי אלו
האנשים ששקועים בזה וכי הם יעשו תשובה, הם לא עושים תשובה, שטוענים מה
עשיתי?.
והקב"ה יעזור שנפטר מהצרה הזאת, וכל הכלל ישראל יתרוממו לעשות רצונו שיצא
מהם קידוש השם, ושיהי' שם שמים מתאהב על ידיהם, שהאדם צריך לעשות פעולות שעל ידו
יתרבה כבוד שמים, שזה תכלית ביאתו לעולם, שהרי לא שלחו אותו כדי לעסוק באינטרנט,
וכי הנשמה שחצובה מתחת כסא הכבוד ירדה לעולם בשביל שיעשה באינטרנט? וכי זה התכלית
של הבנ"א? נשמה כ"כ גדולה שנמצאת תחת כסא הכבוד שלחו אותה לעשות כאלה דברים?, וזה
צריך להיות תכלית האדם להתרחק מכל זה, ונזכה כל הכלל ישראל לכל טוב ולא יצטרכו ח"ו
לדברים כאלה, ויתגדל ויתקדש שמו של הקב"ה בעולם.
דוקא הגלישה באינטרנט בגלל הסכנות שלה גורמות את ההיפ-ך ממה שהרב שטיינמן אומר ,כי האדם הוא לפעמים מלא תאוות והוא אינו יודע כלל מזה שהוא שטוף בתאוות , היות והוא בורח מהנסיונות , והוא חושב שהוא נקי וכשר , אבל אדם שגולש באינטרנט לדברים שצריך ולדברים שמועילים , ובכל זאל אינו גולש למקומות האסורים , הרי הוא מברר את מצבו היכן הוא נמצא , ואם הוא נכשל במראות אסורים , נכשל הכוונה שתאותו היא שגרמה לו ללכת אחרי האסור , הרי שמתברר אצלו שהוא בעל תאוה חמור , והרי ברור שיודע לו האמת ואם ירצה לעשות תשובה ידע על מה , אבל אדם שפוחד מכל דבר , ולא מתמודד עם העולם הזה , הרי הוא בגדר שתאוותיו מוסתרות , והוא לא עבד עליהם אל ברח מהם , כמו שאדם שחי כל ימיו בבית סהר לא יקבל שכר על פרישות מנשים , אלא ירד שוב בגלגול כדי להתמודד , לכן האינטרנט עשוה בדיוק את מה שהרב שטינמן אומר שלא עושה .
השבמחקיתכן ולא כל אחד יבין זאת , וכנראה גם הרב שטיינמן לא מבין זאת , אבל זו בעיה של הדור שלנו שלא מתמודדים עם המידות הרעות , אלא בורחים מהם.