בחיים לא תמיד הולך כמו שרוצים. יש זמנים של ירידות, יש קשיים,
הסתרה, נסיונות, יש מצבים שלא הולך. אנחנו מתפללים, מתחננים, מקבלים על עצמנו, נותנים פדיון, והישועה שאנו כה מצפים לה לא מגיעה.
קודם כל צריך סבלנות. סבלנות וסלחנות, לעצמנו ולאחרים. גם הצדיקים הכי גדולים, לא הכל הלך להם חלק. גם הם עברו נסיונות, גם להם היו זמנים של בלבולים וחלישות הדעת אך הסוד שלהם היה שהתחזקו והתגברו.
הגדולה האמיתית של הבן אדם היא שהוא לא נישבר מהכשלונות. שהוא לא מתייאש גם אם לא הולך לו כמו שהוא רוצה. שהוא לא רודף את עצמו. הוא מתחזק ומתגבר ומתחיל התחלה חדשה.
בהעלותך לשון עלייה. זה מה שאנחנו רוצים בחיים. לעלות מעלה מעלה, להיות הכי קרובים אל ה', כמו השלהבת של הנר שהתנועה שלה היא כלפי מעלה. איך מתחזקים? איך שומרים על הלהבה שלא תכבה? קודם כל, רוצים. אתה רוצה לנצח את המלחמה? לעולם אל תניח את הרצון, בכל מה שיעבור עליך. רצון לשון ריצה. אדם שיש לו רצון הוא רץ אחרי ה'. הוא מתעקש. הוא לא מוותר.
סיפר רבי משה דבראשוולי זצ"ל, זקן החכמים של יהדות גרוזיה שלמד בישיבת ראדין: בשנות לימודיי בישיבה פעם אחת למדתי משמר בליל
שישי )לימוד כל הלילה(, ועזבתי את בית המדרש בשעה מאוד מאוחרת ללכת לחדרי. בחוץ היה קור ושלג חזק, בעודני ממהר בדרכי, הבחנתי לפתע מרחוק בדמות אדם, שהולך ברחוב הלוך ושוב כל הזמן, מראה כזה של אדם המשוטט ברחוב בשעת לילה כה מאוחרת, כשהשלג יורד והקור כל כך חזק, הטיל בי פחד של ממש. כשהתקרבתי ראיתי להפתעתי את מרן החפץ חיים! הוא גער בי בחוזקה: "באמצע הלילה?! בקור כזה?! לך מיד לחדרך לישון!" רצתי מיד לחדרי, בבית אחותו של ה'חפץ חיים', שהייתה מכלכלת אותי בכל . בבוקר כשסיפרתי לה את המעשה אמרה לי: "מה אתה מתפלא?! זה שלושה לילות שהוא מסתובב בחוץ, בקור ובשלג ומחכה שהלבנה תתגלה, כדי שיוכל לברך ברכת הלבנה..."
להמשך כנסו כאן:
ככל שהמניעה מתגברת, כך תתגבר בחשק ובכיסופים, ברצונות ובגעגועים.ריבונו של עולם, אני רוצה, אני רוצה, אני רוצה. אפילו שכבר כל כך הרבה שנים אני מבקש ומתפלל ועדיין לא זכיתי, אני לא מוותר, אני רוצה.איך היתה עשויה המנורה? מקשה אחת. אף על פי שיוצאים ממנה כפתורים, ופרחים וכו', למרות זאת הכל נמשך מחתיכת זהב אחת. מקשה מרמז על עקשנות. "כי מובא בדברי רבינו ז"ל שצריך האדם להיות עקשן גדול בעבודת ה', ומי שהתחיל מעט בעבודת ה' יודע שאי אפשר להיות איש ישראלי באמת, כי אם על ידי עקשנות גדולה, מכיוון שהרבה הרפתקאות, עליות וירידות צריכים לעבור על כל אחד ואחד בלי שיעור, ואם לא יהיה עקשן גדול, אזי אי אפשר לו להישאר על עומדו" )ליקו"ה, בהמ"ז ד,יב(.
ה' אוהב את הרצון שלנו, זה עיקר ההתפארות שלו בנו, שאנחנו רוצים
ברצון חזק לעבוד אותו יתברך.
ההצלחה שלנו זה הכוח להתחיל כל פעם מחדש. זה שעד עכשיו לא זכיתי, זה לא מקרר לי את הרצון, אני יודע שברגע אחד הכול יכול להיפתח, ישועת ה' היא כהרף עין.
אנחנו עוברים נסיונות לא קלים בחיים וצריכים להיות חזקים ולהחזיק
מעמד, כי בדרך כלל כאשר מחזיקים מעמד אז נהיה יותר טוב. אם מתחזקים באמונה ובטחון, הכל בסוף מתהפך לטובה, כמו שכתוב "והבוטח בה' חסד יסובבנו". אפילו שאדם חטא, אפילו שהחטא באמת חמור, אתה חייב להגיד לעצמך: מה שהיה היה, אני לא רוצה להמשיך לחטוא, אני רוצה לעשות רק את רצון ה', רוצה רק את ה', רוצה רק להידבק בה'. ה' רוצה שנתחזק ברצון, כי הרצון הוא נצחי, הוא קדוש, הוא בלתי מוגבל. אני לא יכול להשתנות מיד, אני גם לא יכול להשתנות לבדי, אני מוכרח את העזרה של אבא. אבל אני
רוצה, אני לא מוותר, אני לא עוזב את הרצון. כל החיים של האדם נראים כמו הרצון שלו. כי כשיש רצון יש שמחה, יש חיות, הרצון זה החלק הכי גבוה שלנו, זה המנוע שלנו. כל הדרך אל ה' היא דרך של רצונות וכיסופים, של התחלות מחדש. אומנם עוד לא מצאתי אך אני ממשיך לחפש, והחיפוש עצמו הוא עצם המציאה. זה כל הסוד. שאפשר לפחות לרצות. ולעשות מהרצון תפילה.
שמעת משהו, ראית משהו ויש לך התעוררות, תעמוד בפינה ותגיד כמה מילים. גם אני רוצה אבא. תעזור לי.לספר הכל להקב"ה. לעשות וידוי כל יום. וידוי זה דבר נפלא, משחרר ומחדש, אל תעבור יום אחד בלעדיו. קבע לך זמן בכל יום, שבו אתה יושב בפינה נסתרת, בבית או ביער, ומשיח לבך לפני השם. אין דבר מתוק מזה!
נפלת? נכשלת? עברת עבירה? תעשה וידוי דברים. תספר להשם. תבקש סליחה. תבקש עזרה. אתה גם זוכה לשפוך את הלב ולהשתחרר מהמטען הכבד שמעיק עליך ואתה גם זוכה לסליחה וכפרה. כשאתה מדבר עם ה', אין הצגות, אין זיוף, אף אחד לא רואה ולא שומע אותך חוץ מה' שממילא יודע כל מה שעובר עליך. אתה לא משחק את המוצלח, אתה לא מטייח שום דבר, אתה הכי אמיתי.
לוידוי יש טעם של אמת. וזה הכי יקר בעיני ה'. אני יודע כמה אני פוגם, כמה אני רחוק ממך וכל מה שאני רוצה זה לחזור ולהתקרב אליך אבא. כל כך פשוט, כל כך נגיש, וכל כך מרבים לשכוח את זה.
איך עוד מתחזקים? בזמן שחסר משהו, בזמן שמתעכב משהו, בזמן
שמשהו לא מסתדר, צריך לראות את כל מה שיש, את כל הטוב שה' משפיע. כמה תודה מגיעה לבורא עולם, כמה אשרינו צריך להגיד כל יום.
התורה מספרת בפרשה שלנו על בני ישראל שהתלוננו בפני משה: "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים... את הקישואים ואת האבטיחים... ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עיננו" )יא ה-ו(: כל כך מהר שכחו את כל הניסים והנפלאות שעשה הקב"ה כדי להוציא אותם ממצרים. כל כך מהר שוכחים גם אנחנו.
יהודי צריך לשמוח בדברים הכי פשוטים. יש לך כפה על הראש, הנחת תפילין היום, תשמח, תרקוד, אשריך שאתה יהודי.
שבת שלום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.