הרה"ח עוסק בצ"צ באמונה חיים שאולזון שליט"א
שלום וברכה
אחד"ש
מצורף בזה חלק משיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א שבת פרשת קרח
ה'תנש"א
סימן א ,
ג' תמוז הוא היום בו נשתחרר כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר
[ בשנת תרפ"ז – פרז"ת ] מהמאסר בבית
האסורים
[ שפאלערקע בלענינגראד ] , בתנאי שיסע מיד לגלות ,
בעיר מקלטו קאסטראמא לשלש שנים , בשעתו עדיין לא ידעו אם זהו דבר טוב וכיצד ישתלשל
הדבר [ כיון שהגם שעיר מקלט הוא מאסר קל יותר מבית האסורים , אף על פי כן הרי זו
גלות עם כל ההגבלות שבזה , ועדיין נותרה הסכנה שיכולים להתחרט וכולהו ] , אבל לאחר
מכן , ביום י"ב תמוז ,
קיבל [ בקאסטראמא ] את ההודעה שמשחררים אותו , ותעודת החופש תינתן לו למחרת ,
י"ג תמוז , ואז – כאשר השתחרר לגמרי – נתגלה , שג' תמוז היה האתחלתא דגאולה ,
נוסף על כך שיצא אז מבית האסורים והוגלה לעיר מקלט [ עונש קל יותר ] – נודע אחר כך
שהגלייתו לקאסראמא באה במקום העונש דהיפך החיים רחמנא ליצלן שנפסק לו לפני
כן , דבר שהיה מעמיד בסכנה ונוגע – רחמנא ליצלן – לכל המשך הענין דהרבצת התורה
וחיזוק היהדות בכלל והפצת המעינות חוצה בפרט , ותמורת זה הקלו את העונש והגלו אותו
, עד שזה הוביל לכך ששחררו אותו לגמרי בי"ב – י"ג תמוז , ובגלל נס זה
נקבע יום זה כחג הגאולה מדי שנה בשנה , נשאלת שאלה פשוטה , כיון שהגאולה הרי היתה
נס מהקדוש ברוך הוא [ שלכן צריך להיות יודו להשם חסדו ונפלאותיו לבני אדם ] – מדוע
לא היה זה מלכתחילה נס בתכלית השלימות , שהגאולה השלימה תבוא בשלימות בבת אחת ,
ולא כפי שהיה בפועל , שזה השתלשל בשלבים , קודם התחלת הגאולה – היציאה מבית
האסורים – בג' תמוז [ אבל – מגלים אותו לגלות ] , ורק לאחר כמה ימים , שלימות
הגאולה בי"ב – י"ג תמוז ? יתירה מזה , גם לאחר י"ב י"ג תמוז לא
היה שלימות הנצחון על הצד שכנגד [ במדינה ההיא ] , וכפי שרואים בפועל שנותרו אז
גזירות שונות על בני ישראל במדינה ההיא עד שבעל הגאולה היה צריך [ כביכול ] לנסוע
משם , והמניעות ועיכובים נותרו שם במשך כמה וכמה שנים לאחרי זה , ורק עתה , בשנים
הכי אחרונות – למעלה מששים שנה לאחרי הגאולה [ בשנת תרפ"ז ] – רואים את
התוצאה מגאולה זו – הגאולה דכל בני ישראל ממדינה ההיא [ וכדלקמן ] , ובודאי הסדר
בזה – שהגאולה באה בשלבים – הוא בהשגחה פרטית , עם טעם בדבר , ובפרט שזה קשור עם
המאסר והגאולה דנשיא בישראל , וגאולה כללית לכל בני ישראל [ כפי שבעל הגאולה כותב
, לא אותי בלבד גאל הקדוש ברוך הוא בי"ב תמוז , כי אם גם את כל מחבבי תורתנו
הקדושה , שומרי מצוה , וגם את אשר בשם ישראל יכונה ] ,
להמשך השיחה כנסו כאן:
להמשך השיחה כנסו כאן:
סימן ב ,
ביום דג' תמוז – שנים רבות ודורות רבים הרבה הרבה דורות לפני זה – היה נס ,
ביום זה אמר יהושע שמש בגבעון דום , וידם השמש גומר עד יקום גוי אויביו , כיון
שהכל הוא בהשגחה פרטית , ובכל שנה חוזרים על עצמם הענינים כפי שהיו בפעם הראשונה ,
צריכים לומר שבודאי ישנה שייכות בין שני הנסים שקרו בג' תמוז , שמש בגבעון דום ,
והתחלת הגאולה דכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר [ כדלקמן סימן ז' ] , על דרך
השאלה הנזכרת לעיל בנוגע לג' תמוז [ מדוע לא היה זה מלכתחילה נס באופן דגאולה
שלימה ] , נדרשת הסברה גם בנוגע להנס דשמש בגבעון דום , כיון שקורה כאן נס , ונס
גדול כזה כעצירת השמש [ שזהו מהנסים הגדולים ביותר שקרו אי פעם , עד שהפסוק אומר
ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו ] בכדי שיהושע ובני ישראל יוכלו להמשיך במלחמה על
ידי ראיית האויבים ורדיפתם [ כי בעת ההיא עמד השמש נוכח גבעון וחשש פן ישקע בעונתו
ולא יוכלו לרדוף אחרי האויב באישון הלילה , ולזה אמר להשמש שלא ילך מהלכו וימתין
עוד נוכח גבעון , במקום שהוא עומד ] – הרי הנס היה יכול כבר להיות נס בשלימות ,
שבמקום לעצור את השמש בכדי שיוכלו להלחם [ בדרך הטבע ] לאור היום , היה הנס צריך
להיות [ זאת אומרת שיהושע היה יכול וצריך לבקש מהקדוש ברוך הוא ] שמלכתחילה ינצחו
במלחמה [ ולא יזדקקו כלל לעצירת השמש , או באופן שגם בלילה יוכלו להלחם , על דרך
ולכל בני ישראל היה אור במושבותם כאשר היה חושך אצל המצריים וכיוצא בזה ] , וכמו
שכתוב בפסוק שלפני זה שהשם השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים גומר ? וגם בעצם הנס
שויעמוד השמש – יש לחקור באיזה אופן היה הנס , האם היה זה רק בנוגע לפרט שנוגע
למילוי תכלית הנס – שאור השמש [ אור היום ] ימשיך להאיר , שלזה נדרש רק ש [ גלגל ]
השמש עצמו ייעצר וימשיך להאיר על הארץ [ ועל דרך זה וירח בעמק אילון ] , או הנס
היה בכל הסדר שלו
[ הקשור עם מהלך השמש ] , זאת אומרת שהנס עצר גם את כל הענינים הקשורים
עם מהלך השמש – הסיבות לזה [ מהלך גלגל היומי , ובמילא – מהלך כל הגלגלים , שנעשה
על ידי סיבוב גלגל היומי , המקיף ומסבב את הכל ] וגם התוצאות מזה , וסיבוב הגלגלים
הקטנים בגלגל השמש עצמו , וכיוצא בזה , החילוק בין שני אופנים אלו הוא , האם זהו
נס שמשדד – שובר – את הטבע , על ידי זה שעוצרים רק את השמש [ והירח ] בלבד , או נס
שפועל בטבע השמש , ובמילא גם בכל סדר המהלך הטבעי של השמש [ הקשור עם מהלך כל
הגלגלים ] , ויש לומר שזהו על דרך שני הסוגים בנסים ,
[ א ] הנס אינו משנה טבע הדבר , כהנס דמכת דם , שכשהמים נתהפכו לדם
נשארו הם במהות מים , וכשהנס נפסק , נתבטל ממילא שינוי המים לדם , ובנדון דידן –
שוידם השמש היה רק נס ביחס להשמש עצמה ,ואחר כך חזר הסדר הקבוע דמהלך השמש בתוך
מהלך שאר הגלגלים ,
[ ב ] נס שמשנה את טבע ומציאות הדבר
[ כהנס דידו מצורעת כשלג , שלאחר הנס היתה הצרעת על היד באופן טבעי ] , ובכדי
להחזירו לטבעו הקודם זקוקים לנס נוסף ,
בברכת התורה משולם צפניה

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.