רשימת הבלוגים שלי

יום שלישי, 20 במאי 2014

מדוע קורס 'המודיע'?

שלום רב!
בעניין עיתון "המודיע".
כל הקדמתך אודות האטת הרווחיות של כל העיתונים בעולם היא נכונה, אך העיתונות החרדית עדין פורחת.
אי אפשר להתעלם מהתהפוכות החברתיות (פלגנות, הענשת העיתון  של.. וכד') שמצמצמים את כוחם של העיתונים אך יוצרים תחרות.
עיתון המודיע סובל מחולי ייחודי. למרות שהוקם כביטאון היהדות החרדית והיה שייך, בעבר, למפלגת אגו"י. (כמו כל העיתונים דאז שהיו משויכים למפלגות) במשך הזמן הוא עבר לידיים של משפחה אחת. ללא ספק היתה לראש משפחתם התבונה לראות למרחק, להסכים לא לקבל משכורת ובתמורה לעבודתו לקבל עוד ועוד "חלקים" בבעלות על העיתון. זו היסטוריה עתיקה אך עובדה אמיתית. הציבור חשב, ואולי עדין, שזה עיתון של המפלגה, אך בעצם זה עיתון של משפחה השייכת לחסידות גור ונאמנה לחוג זה.
לאורך כל השנים הם השכילו ללכת בין הטיפות, לשמור על עמימות ונאמנויות שונות. אפילו לנהוג בלוליינות ובלבד שלא להיגרר למחלוקות בגלוי, תוך שמירה על נאמנות לחוג מסוים וטשטוש העובדה בחדא מחתא – כישרון!!.
כל זעם בציבור הוטה לעבר העיתון, כך הליטאים הקימו את יתד נאמן, כך הוקם המבשר וכו' וכו'
אף שלפעמים העיתון עצמו לא היה האשם בהתנהלות זו או אחרת. העיתון גם נדרש להירתם ליעדים שהחסידות קבעה, כמו הקמת עיתון בצרפתית, מערכת יקרה שלא הכניסה בתחילת הדרך כסף, אלא שאבה כספים.
ראש המשפחה שניהל את העיתון נהג מנהגי צניעות, נסע באוטובוסים והיה משתדל להגדיל את יכולות העיתון בדרכים מסחריות מקובלות.
ברבות השנים, הגיע ה"נכס" לידי ילדיו, אחד מונה למנהל, לא בהליך מסודר אלא  כמו כל עלילות הירושות במחננו.
במקביל חלה התפתחות אדירה בענף העיתונות, משרדי הפרסום "גילו" את הציבור החרדי, הוסיפו לעצמם מחלקות המדברות ב"שפה החרדית", ובעלות על עיתון נעשתה מקור כספים גדול.
אלא -  שהנהלת העיתון, הצעירה, לא עסקה בשיפור העיתון או בתחזוקתו, אלא נוצרה התייחסות לעיתון כאל משאב ממנו ניתן לבנות עסקים פרטיים. כך ההכנסות לעיתון זרמו החוצה ממנו והוא צבר גירעון שהלך וגדל. ייתכן שאי שם בראשם מונחת המחשבה שלעיתון אין עתיד ולכן ראוי לרוקן את משאביו ולייצר מקורות חדשים.
כל זה אפשרי או לא בהתנהלות של עסק פרטי. אך זה לא אפשרי כאשר העובדים מנוצלים, ממודרים מהחלטות ההנהלה, אינם יכולים לטפס למעלה כי אין לאן.
כיום העיתון סובל מגרעון ענק, הוא בעל חוב עצום, הכספים נשאבו לקניות נדל"ן, לניהול חיים ראוותני, להקמת חברות אחרות שיסודן בכספי העיתון ועוד. לדוגמה, העיתון בצרפתית המוזכר לעיל, התנהל בימי גרעונו על צווארי עיתון "המודיע" כיום, כשהוא נעשה רווחי, הוא כבר שייך פרטית למישהו בצמרת העיתון (?), לא עיתון "המודיע" נהנה מפרות ההשקעה, אלא האיש עצמו.
כך יש עוד ועוד עסקים שמקורם מכספי העיתון.
כשהחוב כה גדול, הוצבו אנשים לחפש את הדרך להבראת המצב. כיום ממונים שניים חיצוניים, איני יודע אם הם בקיאים בכל הנ"ל, או שהם מנסים לחסום את ההוצאות הגלויות כמו ע"י פגיעה בעובדים ואולי בעוד כספים.
העובדים אנשים מנוצלים, אפילו כותבים פופולריים לא נהנו שם ממעמד ראוי, רובם אנשי משפחות הדואגים להכנסתם, כך הסופרים כך אנשי הפקידות ושאר הצוות. אינם מאוגדים בשום מערכת, חוששים ללשונם, לעורם ולעתידם.
כל הכתוב כאן, ראוי להיבדק ולהיחקר, ודאי יש שיגידו אולי שמועה היא או עלילה.... אך הלוואי וזה לא נכון, האנשים שם הופלו, נחלבו ועל גבם חרשו חורשים.

הצילו!!!!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.