רב באנטוורפן טוען שהכתובת הייתה על הקיר ומזהיר "הזמן להפיק לקחים הולך ואוזל"

לכבוד הרה"ג ר' חיים שאולזאון שליט"א

ביום רביעי, איסרו חג הפסח, הייתי בין המשתתפים בדיון שהתקיים בבית המשפט לחוקה בבריסל, על מנת לחזק את המאבק אבל גם רציתי להיתווכח ממקור ראשון ובמו עיני במה דברים אמורים.

אתרכז ברשותכם על התפתחות אחת ולדעתי הינה המרכזית שמשקפת את התמונה כולה.

מיד בפתיחת הדיון כאשר 12 השופטים נכנסו לאולם ביהמ"ש, נשיא ביהמ"ש מר א. אלן מסר לנוכחים ולעוה"ד הודעה, ותוכן ההודעה היא כדלהלן:

"אנו מודיעים לכם וברצוננו להביא לתשומת לבכם שקבלנו הרבה מאד חומר, וכולנו כאן (הכוונה לכל השופטים) למדנו הרבה מאד מהחומר רב הערך שקיבלנו לאחרונה (רמז ברור לפרידמן...), ואנו תמימי דעים בעניין ובשילים להחלטה! ולאור זאת הנה מה שהחלטנו על סדר הדברים והאגנדה לדיון עכשיו, לאלו שמקבלים את הזכות לנאום בפני ביהמ"ש, סדר הנואמים כדלהלן:

א. מר דה ברבנדרה אב למשפחה (לא יהודי) העותר הראשון בעניין זה שנוגע לבנו שלומד בבית,

ב. עורכי הדין של העותרים היהודים, ביחד שלושה עורכי דינים,

ג. אדון משה פרידמן הצד השלישי בעניין והמייצג של היהודים באנטוורפן

ד. עורך הדין שמייצג את הממשל הפלמי ושר החינוך הבלגי" (ע"כ)

צעד זה להקדים את משה אריה פרידמן עוד לפני הממשלה הבלגית הוא צעד מאד חריג ומהווה מסר חד וברור לעבר הנוכחים והנוגעים בעניין שהיחס, הגישה והפעילויות נגד מ.א. פרידמן ומשפחתו מקומם אותם, ושבכוונתם גם להביא את זה לידי ביטוי בפסיקה ובאופן הפסיקה.

לקראת סוף הדיון, הכריז היו"ר במפתיע שבניגוד לנוהל המקובל הפעם הצדדים לא יוזמנו ולא יעודכנו לקראת הפסיקה, אלא הפסק יפורסם באינטרנט לבד אחרי שזה יהיה מוכן. בשלב הזה סגר את הדיון.

לדאבוננו, זה בדיוק מה שקרה, והתוצאה הסופית העגומה ידועה לכולם.

כבר אז, ומיד אחרי הדיון התרעתי בפני עמיתי וכמה מידידי על הערכתי שהכתובת היא על הקיר שמהגישה של השופטים הנ"ל לא נותר עוד ספק על עמדתם, ועל מה שעוד מצפות לנו...

לצערי הרב, תגובת עמיתי הייתה אז בזלזול וכאילו אני בא מעולם החלומות, ואפילו התחילו אז בוויכוח ביניהם על הסיכויים הגדולים להצלחה וכאשר אחד העריך את סיכויי ההצלחה על 80 אחוז דעת הרוב היתה שזה נע בין 90 ל-100 אחוז.

נקווה לפחות שבניגוד לפעמים הקודמות בהם נשארו אדישים גם כשהכתובת היתה על הקיר, הפעם - ויש יותר מרמז שאנחנו עומדים בפני אתגרים לא פשוטים - לא נישאר אדישים ואין מנוס וחייבים להפיק את הלקחים במהירות האפשרית, ואני חושש מאד שגם הזמן להפיק את הלקחים הולך ואוזל...