קורה משהו מאוד מעניין בל"ג בעומר, משתדלים לעשות ממנו יום שמחה, רבי שמעון ביקש שהיארצייט שלו יהיה יום שמחה, ובמיוחד כשמדובר ביום שהפסיקו תלמידי רבי עקיבא להיהרג ולמות בודאי שזה יום שמחה, אבל מעניין הוא איך חוגגים את היום הזה ונמצא שאצל כל אחד השמחה מתבטאית בצורה אחרת. ישנם מי שישירו בר יוחאי ושירי ל"ג בעומר, ויש מי שיעסקו בתורתו של רבי שמעון, אבל ישנם שכל אלו לא מדברים אליהם כלל, עבורם 'הדלקה' אמיתית היא בשריפת הדגל של המדינה, זה משמח אותם יותר מכל דבר אחר זה נותן להם חיות
לו קמה המדינה רק בשביל שיהיה לאלו על מה להוציא את קנאותם הרי כדאי היה שהמדינה תקום. נתאר לעצמנו שלא היתה מדינה, מסכנים היו מי שהיו נופלים קרבן לפרצי זעמיהם, הם צריכים להוציא את זה על מישהו או על משהו, אז עדיף על הדגל מאשר על יהודים
לו קמה המדינה רק בשביל שיהיה לאלו על מה להוציא את קנאותם הרי כדאי היה שהמדינה תקום. נתאר לעצמנו שלא היתה מדינה, מסכנים היו מי שהיו נופלים קרבן לפרצי זעמיהם, הם צריכים להוציא את זה על מישהו או על משהו, אז עדיף על הדגל מאשר על יהודים

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.