ר' שמואל אויערבך הבין במפגש עם הרב שטיינמן כי לא תהיה כניעה כלשהי ולכן הוא החליט כי הוא מרים ידיים הוא יודיע מחר לאנשיו כי אינו תומך ב'נצח' וישמח אם יגנזו את תכניותיהם

טחנו הרבה מים, במשך של שבוע סיפרו סיפורים חלקם אמיתיים וחלקם ספינים, ומתברר כי יד אחת לא ידעה מן היד האחרת, כל דרשן דרש לעצמו ובסופו של דבר הכל השתבש וקרה מה שקרה

לכן אשתדל כאן לעשות קצת סדר. כפי שכתבנו לפני יומיים הרב זילברשטיין פרש מן השיחות לאחר שהבין כי אין כל סיכוי לקבל הסכמה כי סוגרים את 'פלס' וכי אין שתי סמכויות. התנאי הבסיסי של הרב שטיינמן לשלום היה כי הסמכות תהיה אחת של 'מועצת גדולי התורה', הוא לא ביקש סמכות לעצמו אלא לכבד את 'מועצת גדולי התורה' שהיא הקובעת, זה מאפשר לכולם לחיות בשלום ובכבוד. והסעיף האחר היה בענין 'הפלס' אי אפשר שבו זמנית יהיו שתי שופרות. חייבים לעבוד עם קול אחד. בכל נושא שחלוקות הדעות יש את 'מועצת גדולי התורה' והיא זו שתכריע לכאן או לכאן

אנשי ר' שמואל לא הסכימו לקבל את הסעיף האחרון הזה הטענה היתה כי השקפתם שונה מהשקפת הרב שטיינמן ולכן הם חייבים להמשיך ולהופיע. תופתעו גם כאן כבר היה וויתור גדול מצד הרב שטיינמן כשהסכים שהם יופיעו כשבועון ולא יומון וכשקובעים בצורה ברורה כי עמדת 'דגל התורה' יהיה הקו של 'יתד נאמן' וכי אין כל אחריות על הקו של 'הפלס' שהוא קו עצמאי ללא כל סמכות של גדולי התורה אלא של קבוצה בלבד

ר' שמואל חשב כי על זה הוא יצליח ללכת ואף הזמין בביתו ישיבה של קבוצת רבנים ועסקנים אבל זה לא עבר מפני שנתי גרוסמן התעקש כי 'הפלס' ימשיך להיות יומון. ר' שמואל אויערבך ביקש לתת לו עד יום שלישי להחליט מה הוא עושה

וכאן נעבור לחלק האחר מה חשב ר' שמואל אויערבך על מה הוא בנה כשביקש להמתין עד יום שלישי. הוא ידע כי ביום ראשון (היום) הוא אמור להיפגש עם ר' אהרן לייב שטיינמן בכינוס בבני ברק שם הם נמצאים יחד כל שנה. הוא אף ביקש כי יכינו חדר היכן שהוא יכול לשבת בארבע עיניים עם הרב שטיינמן

כאן יש לציין, כי לר' שמואל אויערבך היה ענין שיהיו תמונות איך שהוא יושב עם הרב שטיינמן ואף מדברים ומחייכים זה לזה וכי הכל בסדר הכל נראה טוב

מצד אותה ישיבה מנהלה הרב בירנבוים בא להזמין את הרב שטיינמן כמידי שנה ואמר כי יגיע, הוא לא ידע באותה שעה איזה אמבוש מתכנן לו ר' שמואל אויערבך. אבל מהר מאוד התפשטה השמועה כי ביום ראשון השניים נפגשים, כאשר מצד אחד המחבלים זעקו כי הם אמורים להיפגש וכי נקבעה פגישה, ואילו השונאים צעקו כי אינם יודעים על מה מדברים אין כל פגישה כזו בתכנית. עד ששמעו כי השניים אמורים להפגש באותה ישיבה ושם ככל הנראה ינצלו את המעמד לצרכים פוליטיים. לכן החליט הרב שטיינמן שאין לו כח למשחקים כאלו. לעשות כמו כל שנה לבא לדבר וללכת זה בסדר, אבל למשחקים פוליטיים זה לא המקום

ר' שמואל נסע לבני ברק הוא משוכנע היה כי הכינו הכל למפגש עם ר' אהרן לייב שטיינמן. הוא אף איחר קצת על מנת שהרב שטיינמן יבא לפניו אבל כשהגיע ושמע כי הרב שטיינמן לא הגיע הוא קלט והבין כי אינו מגיע וביקש מן הנהג שלו שיקח אותו לבית הרב שטיינמן

הוא נכנס ומי שפתח את הדלת היה המום, אורח כזה, ומה הוא יעשה? לומר לו כי הרב שטיינמן אינו יכול לקבל אותו הוא לא יכל. הוא חשב לרגע והחליט כי אם הוא כאן אי אפשר לעשות יותר שום דבר והכניס אותו

ר' שמואל נכנס לחדרו של הרב שטיינמן שקיבלו בכבוד גדול, אבל אז קרה משהו מעניין. ר' שמואל אויערבך פנה לנכדו של הרב שטיימן ר' דוד שפירא וביקש ממנו לעזוב את החדר הוא רוצה להיות עם סבו לבד. מטעמי נימוס לא היתה לו עוד כל ברירה ועזב את החדר וסגר את הדלת

לא ברור מה היה שם. אם היו יודעים קודם שהוא יגיע אין ספק שהיו דואגים שהשיחה תוקלט. אבל נראה כי לא הספיקו להכין כי לא האמינו שיגיע ובינתיים איש לא יודע ברור על מה דיברו פרט לסוף כשיצאו כשפתחו את הדלת שמעו אותם מדברים בענייני חנוכה. לכן הרושם שקיבלו שר' שמואל ככל הנראה התחיל לדבר פוליטיקה והרב שטיינמן החליף נושא לחנוכה

מה שכן הספיקו לשמוע מיד בהתחלה כשנכנס הוא התנצל והתנצל שהגיע עכשיו ולמה לא בא קודם ואז ביקש מר' דוד  שפירא שייצא

גם ביציאה קרה משהו מאוד מעניין, הרב שטיינמן אמר לו כי אינו הולך לאירוע, ור' שמואל לחץ עליו ואמר לו 'איר מוזט גיין' (אתה חייב ללכת) והרב שטיינמן אמר לו בסדר אני תיכף אגיע. ר' שמואל רצה שהם יגיעו יחד אבל לזה לא הסכים הרב שטיינמן שהגיע קצת יותר מאוחר

על איך שזה היה נראה ביציאה קיבלתי מכמה מקורות מהימנים תיאור מדוייק שביררתי אותו עם מקורבים מאוד והתברר כי אכן כך זה היה. ר' שמואל התעקש שהרב שטיינמן ייצא ראשון והרב שטיינמן אמר לו  "מכבדים בפתח שיש בו מזוזה" הנה יש לנו מזוזה כאן בפתח, צא ואני אבוא אחר כך. הרב אויערבך השיב באלימות ובחנופה אופיינית שאינו יוצא עד שהראש ישיבה ייצא. מי שהיו שם מספרים כי הוא ממש איים עליו שהוא חייב לבא עימו. והוא לא יצא עד שהרב שטיינמן הבטיח לו שהוא בא

הכל המתינו לשמוע מר' שמואל מה הוא מספר ומה החליט, והרושם כי הוא התרשם מהרב שטיינמן שאין לו כל ענין במשא ומתן ועליו להכריע לכאן או לכאן, ופירושם של דברים מלחמה עד הסוף, או לעצור כאן.

ר' שמואל אמר למקורביו כי הוא נוטה לעצור כאן אבל יחליט עד יום שלישי. בינתיים ההוראה היא שלא לעשות דבר