הפרימשלאנער - רבי מסוג אחר!

מכתב למערכת:

ר' חיים שלום

בשבוע שעבר העלת קטע הומוריסטי על הפרמישלאנער, ראיתי ונהנתי כמו עוד הרבה, אך, רציתי לכתוב כמה דברים בזכותו של האיש.

 אינני רוצה להיכנס לדיון האם מדובר ביהודי קדוש, או שרק מדובר בבנם של קדושים. אינני מעוניין להיתפס לרמת הלמדנות שלו, או שרק הכינור נשאר לו במסורת. כשאני מסתכל על הפרמישלאנער ומשווה בינו לבין כל בית נדבורנא שם כל אחד מקים רביסטווע, יתרה מכך כשאני משווה בינו לבין שוק האדמו"רות הנהוג כיום, אני רואה משהו מיוחד ויחודי לזכותו.

מדובר ביהודי שגדל ומגיל צעיר ידע שהוא הולך לנהל חצר, אך, בבוא היום והגיע שעתו להיחשף לעם ה' הצמא לקדושה, הוא בחר בדרך שונה לגמרי מכולם.

במקום לפתוח באסטת אדמו"רות בלב בני ברק, או בירושלים, או אפילו כמו אחיו באזורים לא חרדים, אבל להתחרות על לב הקהל החסידי, ולנסות להתחרות בחצרות אחרות.

הפרמישלאנער בחר ללכת לפרדס כץ, שכונה שעדיין כיום אין שמה נישא בפי כל לשבח, ויתרה מכך מי שינסה לבחון את חסידיו לפי לבושם יראה מאפיין מאוד ברור, חלק גדול מחסידיו, אילולי הוא היו נמצאים ברחוב החרדי, או שהיו סתם בעל-בתים של שלוש תפילות ביום ותו לא. הוא לקח קהל שבעיני הציבור החרדי נמצא מאוד נמוך ורומם אותו, הוא לקח קהל של אנשים עמלים, אנשי עולם, אנשים המונחים בגשם היום-יומי, אנשים שמונחים בהאת החיים במותגים ובילויים והפך אותם לחסידים שרופים.

ועל כך מגיע לו קצת כבוד!

דווקא כאןן בבלוג בו קורעים את המסכה מעל פניהם של הרבה שחקנים, מגיע כבוד לאיש שבשונה מהרבה חצרות עשה מעשה חשוב לציבור החרדי ורומם קבוצה מאחינו וחיממם וקרבם לקדושה ולאמונת חסידים.

ולכן אני מפרגן לו את המלבושים הססגוניים, ואת הכסא המפואר, ואת סידורי הפירות המרשימים והיקרים בטישים, ולמרות שעושה רושם שגם בחצרו יש את המחיר שכל הבנים הינם בעלי ערך מאחר והינם הרה"צ, ולכן הם צריכים גם לנהל טיקסיות של בנש"קים, אם זה המחיר על מנת להביא קהל שאחרת לא היה מגיע לחום בית המדרש אז בכייף שיהיה לו.